מבקשת עזרה

שלום לבקש עזרה זה דבר שמאוד קשה לי אך תחושה של ריקנות וכובד עוטפת אותי זה כבר זמן רב. יש לי המון בעיות שנובעות מהתעללות נפשית בילדות מצד המשפחה,דחייה מהחברה,אח חולה נפש שהתאבד ואמא עם בעיות נפשיות -דברים שהובילו לדימוי עצמי נמוך,קשיים ביצירת קשרים,מערכות יחסים כושלות עם גברים,חוסר התמדה בעבודות,והרס עצמי שמונע ממני לממש את הפוטנציאל שבי אני חיה בתוך קונפליקט עצום בין החיים למוות ,פעם רוצה לחיות ופועלת לקראת כך ובצורה קיצונית שואפת למות והורסת את כל מה שבניתי. קשה לי לחיות ככה הייתי בעבר בטיפולים פסיכולוגיים אצל כמה מטפלים אך גם איתם היה קשה לי להתמיד. הטיפול האחרון היה עם פסיכולוגית ,במשך שנה,שעד היום אני חושדת שבכלל לא הוסמכה לכך. היא נראתה לי נוכלת ושחקנית, לא אמינה בכלל. אך היה לי קשה להגיד לה זאת מה עוד שבאותו זמן שהייתי איתה פיתחתי תלות בה ולא ראיתי זאת בצורה כזו. אני רוצה שוב להתחיל בטיפול אך חוששת שאפול קורבן לעוד נוכל או נוכלת וחוששת להתחיל טיפול עם מטפל שלא יוכל לעזור לי. גם זו הבעיה שלי- חוסר אמון אני צריכה מטפל אסרטיבי שבמידה וארצה לעזוב את הטיפול הוא ייפתח את הקלפים על השולחן ויאמת אותי מול הבעיה שלי בליצור קשרים עמוקים. בבקשה,האם ישנו פסיכולוג כזה? כזה שאכפת לו ושיצליח לעזור לי? ועוד דבר,אין לי כסף לפסיכולוג יקר ,האם יש לי סיכוי להרפא??? עוד דבר שלא ברור לי- המצב הכלכלי שלי הוא לא מתוך עצלנות,אני עובדת כל הזמן אך תמיד בוחרת בעבודות שמביאות לי שכר נמוך,כדי שלא אצטער במקרה של אובדן העבודה,אני יודעת שאני מסוגלת ליותר אך כדי לצאת מרגשות האשם ולהרגיש ראויה לחיים טובים יותר ומלאי שפע אזדקק לטיפול מה בינתיים? כשאין הרבה כסף? תודה רבה ,זקוקה לתשובתך

שלום לך, הקשיים שאת מתארת, בהיותם נרחבים ומתמידים, יוצרים מצוקה וסבל רב. לרוע המזל, דפוס כזה של התנהלות פוגע גם ביכולת להתמיד בטיפול פסיכולוגי, ולכן כדאי מאד למצוא מטפל טוב עליו תוכלי לסמוך, ולהתמיד בטיפול בכל מחיר למרות הדחף לעזוב. טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) הוא אחד הטיפולים המוצלחים בתחום זה, ואני ממליצה לך מאד לברר באזור מגורייך מי מוסמך לטפל בשיטה זו. אני ערה לכך שטיפול פסיכולוגי הוא עניין יקר, אך בהתחשב במה שמוטל על הכף, ההשקעה בטיפול אינה מותרות. בהצלחה ליאת

הי קושקוש, לי יש מטפל כזה... הגעתי אליו עם בעיות כבדות ביותר של אי אמון, אחרי טיפולים מוצלחים פחות, והוא גם היחיד שהצלחתי להתמיד אצלו, לפי שעה. אז... יש... בכל זאת, רציתי להוסיף דבר מה בהקשר הנושא הכלכלי שהזכרת. זו רק השערה מתוך מה שלמדתי בטיפול שלי, ואולי כדאי לנסות לשים לב לנקודה הזו. פשוט, בעיניי, לפי מה שהצגת בדברייך, נראה שלא מדובר בנושא של כסף נטו. ייתכן כי זה נושא שמאחוריו מסתתרים כל-מיני-מן-כאלה לא מודעים. את מבקשת טיפול שבו לא תהיי מחויבת להשקיע בו יותר מידי (אולי הארגומנט שהזכרת בהקשר לעבודה תקף גם כאן - כי יש סיכוי להפסיד פחות?). חשבתי על כך, שאולי יוצא מזה שאת מחפשת "מטפל זול". כלומר, ייתכן שכך את מנסה בדרך עקיפה לגייס לעצמך מטפל שייתפס בעינייך לשווה פחות מראש. מעין הגנה / חרדה מפני חמדנות גדולה. וקצת נראה לי שזה בדיוק מה שאת לא צריכה... לדעתי, ועבור אנשים מסוימים זה חזק באופן מיוחד, התשלום הוא חלק מההשקעה של המטופל בטיפול, חלק שמכאיב מאד, וגם חשוב מאד. כך גם ערכו של הטיפול והמטפל עולים ולא קל לבטל אותם. להיפך, בשלבים מתקדמים יותר אפילו גאים בהם, ובעתיד ניתן גם (בתקווה) להשתמש במה שקיבלת בטיפול עצמו כדי לחדש משאבים באופן רציני יותר. במציאות. אכן, יש כאן סיכון. את משקיעה ואינך יודעת אם יניבו פירות בזמן סביר [שגם בהקשר הזה חלק מהאחריות מוטלת עליך...[ והפירות, הם פירות של שפע חלקי בלבד שיש להסכים לו מתוך ויתור גם כן... אני לא שוחה בכסף, ממש לא, ובכל זאת מנסה להחזיק את הטיפול. זה מאד לא קל. רוצה לומר לך שגם שמעתי מאנשים אחרים שהטיפול היה חשוב להם מאד מאד מבחינת סדר הקדימויות, שהם הקריבו וויתרו (בגבולות, כמובן) על כל מיני דברים לטובתו. לעתים, ורק אחרי שמדברים על זה בטיפול בו את כבר נמצאת, ובוחנים את ההשפעה העתידית שעשויה לקרות, מחליטים לקבוע תשלום מתאים, מקל או מופחת. זאת רק בתנאי שמסתבר שאכן ההחלטה הזו תהא לטובת הטיפול ולא לרעתו. רק רעיון לחשוב עליו. על פי רוב העניינים מורכבים יותר, וייתכן שהרעיון כלל אינו מתאים. mp

ליאת DBT לא מיועד לאישיות גבולית בלבד?זה מה שאומרים כל הזמן. ועוד שאלה מי שמאופיין בפגיעה עצמית ובמצבי רוח בלי לפגוע בסביבה יאובחן כגבולי? תודה יקרה שלי

שלום ד. DBT היא גישה טיפולית התנהגותית, המנסה לתת מענה לבעיות נרחבות הקשורות לקשיים בוויסות רגשי ולבעיות בזירה הבינאישית, החברתית והתעסוקתית. ולשאלתך השניה, אבחון של הפרעת אישיות בכלל והפרעה גבולית בכלל זה, חייב להתבסס על חקירה יסודית והיכרות קרובה עם הפונה ועם נסיבות חייו. יכולים להיות 'מופעים' מגוונים להפרעה זו, ולא בכל המקרים חייבים להיות המאפיינים כולם. בברכה ליאת

רציתי לברר כיצד עליי להתמודד כאשר לאחר 10 שנות עבודה מאסיבית . שעות רבות מחוץ לביתי כאשר רוב חיי סבבו סביב העבודה וכרגע עזבתי.איני רגילה לחוסר מעש ושהייה בבית לאורך שעות היום אינה אופצייה כלל.אודה אם תוכל לתת לי עצה כיצד עליי להמשיך כעת כאשר תחושת נריקנות ממלאה אותי. יש לציין שניהלתי חנות גדולה ומאוד נהניתי מהעשייה, אך החלטתי שהגיע הזמן לשנות כיוון.

שלום ריקי, ההחלטה על שינוי כיון בחיים היא החלטה חשובה וגורלית, הנעשית בדר"כ לאחר חשבון נפש ושיקול דעת. לעיתים קרובות, ה'תפר' שבין החיים הקודמים לכיוון החדש עלול לגבות מחירים זמניים של תחושות בלבול, בהלה, ספקות, דכדוך, ריקנות ואפילו אשמה וחרטה. נסי לא להיבהל מתחושות אלה, ולתת לעצמך תקופת הסתגלות ומנוחה. יש לקוות שמתוך השקט, יעלו רעיונות, ציפיות ויעדים, אליהם תוכלי להתחיל לנוע ביעילות, שלא מתוך תחושת חירום או בהילות. בהצלחה ליאת

תודה רבה על עזרתכם!