התקף פסיכוטי לילד

בוקר טוב אני אמא ילד שאומץ מאז שהגיע לפני שנים היה ברור שאינו נורמטיבי, לאחרונה ומס סיבות משניות הוא נכנס לדיכאון כאשר לאחרונה יש גם פגיעה עצמית, הוא מטופל אצל פסיכאטרית עם תרופות של פלוטין ורספרידל..מצב רוחו מאוד משתנה, עם ירידות ועליות למצב רוח מרומם במיוחד. הגנים הביולוגיים מאוד לא סמפטיים לצערי..הרופאה רצתה לאשפזו אולם אנו סברנו שעקב חרדת הנטישה שלו זה לא רצוי כרגע..ההתמודדות לא פשוטה,הוא צעיר מאוד בכיתה ב' בלבד.הוא ADHD בנוסף ובכל פעם שיש הרעה במצב רוחו הוא מתנהל כמו "רובוט" זה כל כך קשה לאחרונה סמנו לב שבכל פעם שהוא נתקל בקושי בה"ס כמו דף עבודה או בבית שבדרך כלל הוא עושה אותו בקלות הוא כועס ומורט את גבותיו מכה את עצמו תחושה של סוג מנפולציה מה עושים באישפוז? עיצה יותר פרקטית. תודה

שלום לך, את מתארת מצב קשה ומורכב של ילדך. המלצה לאשפוז בכלל ובמקרה של ילדים בפרט ניתנת לאחר שיקול בכובד ראש של המצב. המחשבה היא שאשפוז מהווה מסגרת תומכת מכילה אינטנסיבית מאוד. בה זוכה הילד לטיפולים מגוונים, ולהשגחה רפואית במטרה לייצב את מצבו עם מחשבה כללית לשחררו ככל הניתן מהר לטיפול בקהילה. אם אתם חושבים שאינו זקוק לזה או שהמצב רק יחמיר אני מציע שתפנו בהקדם לחוות דעת שנייה, בה תציגו את התלבטויותיכם לגבי האשפוז. מכאן קשה לי להמליץ באופן ספציפי על דרך טיפול חלופית. דרור

שלום ותודה רבה האמת היא שאין לנו ספק שהילד זקוק לאישפוז אולם מפאת היותו מאומץ המחשבה היא שהוצאתו מהבית תשים חותם על פחדיו עקב חרדת הנטישה...הרופאה הולכת עימנו ואינה דוחפת רק שלעיתים עבד מידי להחליט...השאלה באמת בגיל שכזה מה כבר יש לעשות חוץ מלהשגיח עליו כך לפחות נאמר לנו...השאלה האם פחדיו והנזק לא יהיה גדול מהתועלת באישפוז? יש במפורש עליות וירידות ישנם ימים טובים יותר ואולי בגלל זה אין אנו ששים לאשפז. תודה