בעיה מחריפה

שלום רב. אני כותבת כעת בשעה שהייתי אמורה להיות כבר בדרכי לעבודה. בשנה האחרונה יש לי לפחות יומיים כאלה בשבוע. ההשכמה קשה לי וכשאני קמה יש לי כאבי ראש וסחרחורות. בעלי מרויח שכר מינימום וגם אני, כך שההעדרויות שלי פוגעות בצורה משמעותית בקיומנו הכלכלי, ואני חוששת שירים ידיים בשלב כלשהו. הרופאים קבעו שיש לי דכאון וחרדות, ואני נוטלת פריזמה על בסיס יומי, כבר כמה חודשים. יש לי בעיה אחת גדולה מאוד, ויתכן שיש לה קשר לילדות טראומטית, שבה גדלתי עם אבי הביולוגי ואם חורגת אכזרית, אשר סבלה ממחלת עצבים שאינני יודעת בדיוק מהי, מאחר ותמיד דאגה לשמור אותי "מחוץ לעניינים", אך אני זוכרת בבירור את הצרחות שלה, והעצבים. היא גם הקפידה, ובהצלחה, להפריד ביני לבין משפחתי הביולוגית, ואסור היה לי להתקרב לאבי ולשוחח איתו, בכלל. היחסים איתו הפכו לקורקטיים, באילוץ. שלא לדבר על מכות-כולל הטחת ראשי בקיר, נעיצת אצבעותיה לתוך עיני, וכשהייתי קטנה יותר היתה באה באמצע הלילה, כאשר הייתי כבר בשינה עמוקה, ופתאום מכה בי באגרופים חזקים בגב, ולא היה לי לאן לברוח, מכיון שפחדתי שהיא תהרוג אותי אם אספר משהו למישהו. זו היתה דוגמה קטנה בלבד. כיום אני סובלת ממצב שבו אני משנה את התנהגותי מול אנשים שאני מכירה, במכוון. אנשים שמכירים אותי, משפחה, לא יודעים מה קורה לי. פתאום אני הופכת לרשמית וקרה, ואינני מסוגלת להפסיק, ואינני יודעת מה לעשות. לא יודעת לאן לפנות. אנא עזרו לי, אני חוששת שאאבד את כל מה שיש לי כיום-עבודה, בעל, משפחה. תודה.

יעל שלום! בקופות חולים יש עובדת סוציאלית ויש יעוץ פסיכולוגי מצויין בעלות נמוכה, אפשר להתגבר בעזרת הטיפול על בעיות, גם להשלים עם העבר וגם ללמוד דרכי התנהגות שיהלמו יותר את ההווה ואת העתיד. עלייך לזכור שלמרות העבר הקשה שחווית הגעת להשגים בתור בוגרת, את עובדת מפרנסת את עצמך ויש לך בעל שאוהב אותך, ממליצה לך מאד לגשת לטיפול ולשפר עוד יותר את איכות חייך. בהצלחה

יעל שלום רב, ממכתבך עולה מצוקה גדולה ותחושת חרדה. התכנים שאת מתארת הינם קשים, ונראה שגייסת כוחות רבים במשך השנים כדי להתמודד ולהמשיך לשרוד. כעת משהקמת משפחה ויש לך בעל ועבודה, מתחילים לעלות חרדות וקשיים שונים. טוב שאת לא מזניחה את העניין ולוקחת את הטיפול התרופתי שהומלץ לך. אולם זה לא הכל, כי מעבר לתרופות יש את התכנים הנפשיים שאת סוחבת על גבך מזה שנים. עם תכנים אלו רצוי להתמודד בתוך טיפול. כפי שאורה כתבה לך ניתן להשיג טיפול במחיר מסובסד דרך קופ"ח או דרך התחנה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגורייך. נראה לי שהוספה של טיפול פסיכותרפויטי (שיחות) עשוי לשפר את יכולת ההתמודדות שלך ולעזור לך לחזור למסלול חיים תקין יחסית. מה דעתך? בברכה, טלי פרידמן

מחלת עצבים? זה נראה יותר כמו טירוף , האשה ההיא היתה מטורפת, ואולי גם קנאה בך על שאת הבת של אבא שלך וחיה איתם. אז לא רק שהיא הרסה לך את הילדות, היא ממשיכה להרוס לך את שאר החיים, היא בודאי היתה מרוצה לדעת את זה היום, היכן שהיא נמצאת. ראשית, עשי חשבון נפש עם עצמך. זה לא מה שאת רוצה, את רוצה חיים נורמאלים, את הבעל והילדים שלך, שתהיה להם אישה ואמא נורמאלית, ושהטירוף לא ימשיך דור שלישי. אז קודם כל, מצאי לך דרך להרגע, לחץ כלכלי ודאי שאינו מוסיף, וצריך לנסות להפריד בין לחצים, שלא תהיה סמטוחה שלמה מהכל, כאן אני עיפה מהעבודה, וכאן אני קצת עצבנית כי מישהו לא מעריך אותי מספיק, וכאן יש לי זכרונות לא נעימים, וכאן פשוט , כי אני צריכה נופש. צריך אולי להקטין ציפיות, כי אז מקבלים כל דבר קטן בשמחה, ואם אפשר לקבל טיפול מקצועי, אז על אחת כמה וכמה, אבל זה לא מהווה תחליף לאחריות שאת צריכה לקחת על עצמך.כלומר לא להרים ידיים, ולצפות לתוצאות בלי לשתף פעולה. להיזהר מלחזור על מה שהיא עשתה לך, שאת לא תעשי לילדים, כי זה מה שראית למרות שאת יודעת שזה לא בסדר, אבל זה בלתי נישלט. פשוט לקחת נשימה ארוכה לפני שמגיבים, ואז מגיבים בצורה יותר שכלית לכל מיני דברים. ולהשתדל לשוחח הרבה עם נפש קרובה, בעל , יכול להיות חברה טובה, יכול להיות בן משפחה קרוב. ברוב המקרים כששופכים את הלב המועקה נעלמת, ולאחר הרבה פעמים עצות מעשיות יותר או פחות לעזרה.