החלמה ושאלה קצת מוזרה

שלום רב, לאחר מחשבות רבות ברצוני לשאול שאלה, אבל היא קצת יוצאת-דופן. סבלתי שנים רבות מדיכאון כבד (major depression), פגיעה עצמית ואישיות גבולית (BPD) - מגיל עשר, בערך, עקב נסיבות חיים קשות מאד ועד לגיל עשרים-וחמש. אך בעשר השנים האחרונות, לאחר שינוי אורח החיים והחשיבה, בהדרגה החלמתי לחלוטין ואינני סובלת מקצה קצהו של כאב נפשי. חוץ מאשר הקשיים הרגילים של כל בני-האדם באשר הם, כמובן. שאלתי היא כזו: בזמנו, כאשר הייתי חולה ובטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, המטפלים לא חשבו שאוכל להבריא או שיש בכלל אפשרות סבירה שבעיות כאלו, שנמשכו שנים ארוכות, יחלפו לחלוטין. אני זוכרת את הייאוש ואת חוסר האמון העצמי שחשתי, והייתי שמחה מאוד לעזור לאנשים שנמצאים במקום דומה ולחלוק אתם את אפשרות ההחלמה והשינוי. בזמנו, התאכזבתי מאוד מהמערכת הרפואית כי כל מטפל אתו נפגשתי התעקש שלא אבריא, שדיכאון או אישיות גבולית דומים לסכרת ועליי ללמוד לחיות אתם, אבל בדיעבד, זה כלל לא נכון ולמרות שהתאמתי באופן מושלם לאבחנה של שניהם, כיום אין לי אף סימפטום שהוא וגם במצבי חיים קשים וכואבים הדיכאון לא מתעורר בחזרה. הוא פשוט איננו. אני עצובה כשאני חושבת על האנשים שנמצאים במצב כה קשה כיום ועלולים, בנוסף לכאב, גם להאמין שאין להם סיכוי להרגיש אחרת ולהרגיש ייאוש. האם לדעתך יש מסגרות בהן אוכל לתרום לזולת שסובל מבעיות מסוג זה, להקל על הכאב? האם עולה על דעתך דרך תרומה ספציפית? אשמח מאד לנסות לעזור קצת, להקל קצת על הסבל שהיה כה מוכר לי בעבר, אבל אני לא יודעת איך, או היכן להתחיל. נ.ב. מובן שללמוד פסיכותרפיה היה נפלא, ואידיאלי, אבל כבר יש לי מקצוע ואין לי זמן ללימודים מלאים נוספים, לכן חשבתי על התנדבות כלשהי? או משהו דומה? אם קיים דבר שכזה. אלפי תודות!

גל שלום, בתור התחלה, הייתי מגדילה את ההודעה שלך, ושמה אותה בראש כל דף חדש בפורום הזה, המון תקווה את נותנת! הדר

שלום גל, אכן נעים לקרוא את החמימות והאופטימיות שהודעתך משופעת בהן... בוודאי שאפשר לעזור! בכל בי"ח פסיכיאטרי, מרפאה לבריאות הנפש, ארגונים וולנטריים דוגמת 'אנוש' ישמחו להציע לך תפקידי חונכות וליווי של מטופלים. צריך רק להרים טלפון, לקבוע פגישה עם הפסיכולוג/ית האחראי/ת, ולהשתלב במערך המתנדבים של המקום. שיהיה בהצלחה, וכל הכבוד! אורנה

היי גל, אני מצטרפת למה שאמרה הדר ולדבריה של אורנה וישנה גם את תוכנית" עמיתים" ,תוכנית המשלבת נפגעי נפש בקהילה במתנסים, שזקוקים לעמיתים משלבים,שזה די דומה לחונכות.

לגל שלום. אולי תשתפי אותנו משתתפי הפורום בסיפור ההצלחה שלך? כיצד הגיע השינוי המיוחל? כמה זמן את כבר מרגישה שהכל מאחורייך? גם כאן בפורום זה ובפורומים אבים אחרים (למשל פורום פסיכיאטריה הסמוך) ישנם רבים שירוויחו רק לשמוע את סיפורך. מעבר לעך מנסיומך העשיר ודאי עם המערכת הטיפולית נסי להיזכר באילו צמתים נתקלת במתנדבים. האם התקשרת לקוי טלפון יעוציים בנושא? האם היית בקבוצות תמיכה או מועדונים למיניהם? - הצמתים בהם יכולת את לקבל עזרה הם המקומות בהם תוכלי היום להיעזר. מעבר לכך אני חושבת שלספר את סיפורך באינטרנט יהיה יעיל מאד.