צמאה למידע בנוגע לפתיחות שלי

שלום לכולם, אני בוגרת רווקה מטופלת בשתי כדורי VENLA ביום במשולב עם טיפול פסיכותרפי קוגניטיבי בשל פוסט טראומה שגורמת לי להצפה של זכרונות קשים. בנוסף אני סובלת |הדגש|גם מחרדה חברתית|סדגש| ולכן נמנעת מכל קשר עם בן זוג אני בת 34 והשנים חולפות לי מהר כשהחרדה החברתית, הזכרונות הטראומטיים והקושי האדיר להיפתח לאינטימיות כלפי מישהו רק מכבידים עלי. |הדגש|מאחר ואני מטופלת לרופאים אין זמן להסביר לי את ההסברים הפילוסופיים של השאלות שאני רוצה לדעת עליהן כי הם מתמקדים בטיפול ואני צמאה מאוד לתגובותיכם לשאלות שמסקרנות אותי מאוד. אז כך: 1. אני שמעתי שיש קשר בין כמות הדופמין במוח לרמת האינטימיות והפתיחות של בנאדם כלפי הזולת כך שלכל כמות דופמין מסוימת במוח יש את רמת האינטימיות משלה. ורציתי לדעת יותר על הדרגות של כמויות הדופמין במוח ורמת האינטימיות והפתיחות של האדם בהתאם להן(לכמויות הדופמין). אם אפשר לקבל תגובות על זה אני אשמח. 2. רציתי לדעת איזה חומרים (בין אם הם בשלבי אישור כתרופות ובין אם לא) שיכולות לגרום להעלאת החשק המיני אצל נשים אך ורק במנגנון הדופמינרגי (הדופמין)? 3. ורציתי לדעת מהם התהליכים הנפשיים, שלכל אדם שמצליח ליצור אינטימיות, שהם התהליכים שחייבים לעבור אצלו בראש מבלי שהוא מודע להם, כדי להצליח להוציא מעצמו את התעוזה (בעיני תעוזה) שנדרשה לו ביצירת האינטימיות עם אדם אחר ? - אשמח אם מישהו יפרק את התהליכים כדי שאבין אותם. 4. אני מאוד רוצה להשוות ביני לבין מי ששונה ממני במידה קיצונית מידי. אז מהן ההפרעות הלא נורמליות שמהוות את ההיפך הגמור ממני באופן קיצוני ? |סדגש|

יש ספר מקסים של יורם יובל,פסיכיאטר ופסיכוטרפיסת ידוע,"סערת הנפש".לדעתי ספר מצוין,קריא,מיקצועי ומתאים לכל אחד שרוצה לדעת על כל מיני תהליחים שמתרחשים בנפש ובגוף.

גם התכוונתי להמליץ לך על הספר של פרופסור יורם יובל שכתוב נהדר - אבל דווקא הספר השני עוסק בדיוק בנושא זה הספר מה זאת אהבה, הוא יותר יענה על השאלות שלך.

ערב טוב מירי, השאלות שלך מאד מאד ספציפיות, ולטעמי אינן פילוסופיות כלל. אדרבא, הן מכוונות לאותם תהליכים כימיים במוח (במסלולים הדופמינרגיים) הקשורים ליכולת לקיים מגע אינטימי עם הזולת. לצערי, מידת הבקיאות שלי בתהליכים הפיזיולוגיים המוחיים, אין בה די כדי להשיב לך ברזולוציות שאת מבקשת. יתכן שבפורום פסיכיאטריה תוכלי לקבל תשובות מוסמכות בנושא. שאלת לגבי התהליכים הנפשיים המאפשרים קשר אינטימי עם הזולת. אני חושבת שמדובר בתהליך איטי, הנרכש במהלך שנות ההתפתחות. הקשר האינטימי הראשוני הוא הקשר אם-תינוק, והוא למעשה 'יריית הפתיחה' ליחסים הבינאישיים שלנו גם בהמשך חיינו. הקשר אם-תינוק מהווה בסיס ראשוני של אמון, סיפוק צרכים, הכלה, חמימות, וכד'. כאשר משהו בקשר הראשוני הזה מתקלקל, או נעשה באופן לא הולם לצרכים, יש סכנה של התפתחות לקוייה בתחום הבינאישי. כמו שאת וודאי יודעת, גם 'תקלות' חיצוניות, כמו טראומות, תאונות ואירועי חיים קשים יכולים להשפיע על יכולתנו לתת אמון באחרים. זהו הסבר גס מאד, ואני מניחה שלא יספק אותך. כדי להבין דברים לעומק, תוכלי לקרוא בספרי מבוא לפסיכולוגיה, בעיקר בפרקים הנוגעים להתפתחות החברתית של הילד. השאלה שלך לגבי הפרעות נפשיות מנוגדות קצת לא ברורה לי. האם להפרעות חרדה יש היפך? המשוואה הזו לא ברורה לי. האם כוונתך לאנשים חסרי עכבות? אני הייתי ממליצה בחום שתלבני את השאלות הללו לעומקן עם המטפל/ת שלך בשעה הטיפולית. מגיעות לך תשובות מפי מי שמכיר את כל תמונת חייך. בהצלחה ליאת