עזרה.

שלום! לפני כחודשיים הוצאנו את אחי ממח' פתוחה בבי"ח . בהתאם להוראות הרופא , אנו נותנים לו 0.5 מ"ג פבוקסיל . הרופא המליץ גם לתת רספרידל אך אין אנו נותנים זאת . הוא אינו מודע לכך שהוא מקבל את התרופה הנ"ל . משיחת סיכום שערכנו עם מנהל המח' לפני כחודש וחצי , נאמר לנו כי אחי אינו סובל ממחלה נפשית אלא יש לו בעית הסתגלות חברתית אורגנית ( שהוא נולד כך ואין מה לעשות ) . הרופא טוען שאומנם הוא חכם מאוד ואיטליגנטי אך לפתח קשרים חברתיים מעבר לנושא הלימודי , יהיה לו קשה . לאחרונה ( בחודש האחרון ) , בכל פעם שעושים תנועה מסוימת קרוב אליו או שנוגעים בו בצורה מסוימת הוא נכנס למעין פחד כזה ואומר : לא חטפתי מכה ? או ראיתם הסתכלתם עליי שלא חטפתי מכה ? ולאחר שאני שוללת לו את זה על דרך ההגיון הוא מחייך ומבין שהשאלה הזו שלו היתה סתמית ושהיא לא יכלה לקרות . סיטואציה נוספת : כל פעם שנכנסים לרכב תוך כדי כניסה הוא תופס את הראש מחשש שיקבל איזו מכה ולוקח לו בשל כך זמן ארוך יותר מהאחרים להכנס לרכב . ברצוני לדעת האם הנ"ל מעיד על משהו והאם לדעתכם נתינת התרופות הנ"ל יעזרו ? אבקש את דעתכם המקצועית למתואר לעיל . בנוגע לבעיה החברתית הומלץ ללכת לפסיכודרמה . תודה מראש .

שלום k! יש לי הרגשה שאת/ה שואל/ת משהוא שהוא קצת מעבר לאיך ישפיע טיפול תרופתי ופסיכודרמה. נדמה לי שהשאלה היא בעצם מה יהיה הלאה עם הילד הזה. אולי גם שאלה של איך מתמודדים עם התחושות של שאר בני המשפחה. אני לא רצה להיות סוגסטיבית, אבל זה נשמע מצב לא פשוט. ביקשת עזרה מקצועית, וזה אולי לא מאפשר לאנשים בפורום שעברו דברים דומים לענות לך. חבל! ידע זה רק מרכיב אחד מתוך מכלול שלם של מרכיבים שעוזרים בהתמודדות . שותפות גורל, סמפטיה , הומור, אמפתיה-כל אלו עוזרים לא פחות. מה דעתך?

K שלום רב, חסרים במכתבך פרטים רבים: בן כמה אחיך, מה הוא עושה בחיי היומיום, מדוע הוא אושפז ולמשך כמה זמן, איזו מחלה אורגנית איבחנו אצלו ? כל אלו הן שאלות חשובות. תנסי לפרט ככל האפשר ואני מקווה שאוכל לייעץ (את הייעוץ התרופתי-אשאיר לד"ר פלד) בברכה, טלי פרידמן