בריחת צואה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/01/2001 | 23:15 | מאת: גלי

לרוית ניסן בבקשה חיזרי מספר עמודים אחורה לשאלתי על בריחת צואה הוספתי שם מידע, לבקשתך אודה לך מאוד גלי

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2001 | 14:57 | מאת: רוית ניסן

לגלי שלום. תודה על תשובתך. הפרטים אכן שופכים קצת יותר אור על הבעיה. נראה כי הכיוון הינו רגשי- סביב וויסות של רגשות קשים יותר- שבאופן סימבולי מתבטא בבריחת הצואה. עלייך להבין זאת כמעין קריאה לעזרה. נענית בזמנו כאשר התחלתם טיפול- כפי שגם אני ממליצה. טיפול הינו תהליך הלוקח זמן. לא מדובר בקסמים- כי אם בעבודה איטית ועמוקה ותהליכית. העבודה עם ילדים מערבת גם את ההורים. על כך ישנן כמה גישות. ישנן גישות הדוגלות בטיפול פרטני- סביב משחק, יצירה וכיו"ב, ובו בדרך כלל נקראים ההורים להדרכה בתדירות משתנה ותלויה בגודל הבעיה. ישנו טיפול דיאדי- המתקיים בנוכחות הילד והוריו- ובטיפול כזה המטופל הינו הקשר שבין ההורה לילד, בהנחה כי הקשר זקוק לעזרה, לחיזוק, לטיפול, היות ומושלכים עליו חלקים אישיים של המוערבים בקשר. ושוב לעניינכם- ילדך סובל מבעיה הפוגעת כבר גם בציר האשי- רגשי וגם בציר החברתי ואני בטוחה שההתעלמות שלו הינה רק כדרך להגן על עצמו מפני הדחייה והתגובות שזה גורר. חשוב מאוד מאוד לעזור לו ולכם. יתכן שהוא מגיב כך לקשר המעורער עם אביו הביולוגי. שהוא כועס עליו- על שהתנתק ממנו והתחיל חיים חדשים עם אישה אחרת במקומך וילדה אחרת במקומו. אינני יודעת. אלו רק השערות, איתן אפשר להפליג לכל מיני מקומות, ואינני בטוחה שהמדיום הזה מתאים לכך. אני מאוד ממליצה לפנות לטיפול בהקדם. אני מוכנה לעזור עם המלצות על אנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים, במידה ותרצו. את יכולה לטלפן אלי ( בלחיצה על שמי) ואנסה לעזור בהמלצה. אל תדחו את הטיפול. בברכה. רוית.

08/01/2001 | 22:53 | מאת: גלי

רוית שלחתי לך אימייל. מצפה לתשובה. תודה גלי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית