הטיפול או המטפל?

כן זו שוב אני והפעם שאלה על עצמי . פניתי לטיפול בגיל 19 למשך שנה וחצי . לאחר מכן עשיתי הפסקה השתתפתי בקבוצות דינמיות ושוב בגיל 26 פניתי לעוד שנה טיפול כל זה אצל אותו מטפל. הסיבה שפניתי למעשה הייתה דימוי עצמי נמוך שיפוטיות , חרדה חברתית .... ביקורת עצמית מאוד גבוהה... ציפיה לשלמות , הסתכלות סטריאוטיפית על עצמי ועל אנשים ... ככה אלה הכותרות מאוד בגדול ואיך שהספקתי להכיר את עצמי. במהלך השנים בהחלט התקדמתי וההרגשה האישית שלי אכן השתפרה . ואני מרשה לעצמי היום לעשות הרבה דברים שבעבר הייתי נמנעת , יותר ספונטנית מפרגנת לעצמי וריאלית בקשר לחיים . יופי אה... ובכל זאת יש לי עדיין תחושות שמלוות אותי מאז גיל קטן שאני לא מצליחה להיפטר מהם ... אני עדיין לא מרגישה בטוחה בחברה לא מוכרת ... ולפעמים אף בחברה מוכרת!!! השאלה שהטרידה אותי הרבה זמן היא האם אני מקבלת גמול הולם לתשלום שאני משלמת על הטיפול . יש לי תחושה שהטיפול יכול היה להיות עוצמתי יותר , מכיוון שיש לי ספקות לגבי הראייה של המטפל שלי . למרות שבמהלך השנים נוצר קשר חברי טוב!!!! הוא הרי כמעט גידל אותי!!!! מה עליי לעשות? אספקט נוסף של העניין הוא שאינני יכולה להרשות לעצמי המשך טיפול נוסף בקנה מידה מקיף כפי שעשיתי עד היום , מה גם שהותשתי מעט מן הטיפול ומהתהליך שעייף אותי מאוד. שאלתי היא האם יש לך טיפים קטנים או גדולים שיכולים לעזור לי לארגן את המחשבות והעיניינים. דרך אגב ניסיתי לשתף את המטפל . הוא לא כ"כ ירד לסף דעתי. מה אתה חושב. רב תודות . לילה טוב

קרן שלום באופן טבעי כמו בכל קשר, עם השנים הריגוש פוחת גם אם הקשר מצויין, וזה נכון גם לגבי טיפול נפשי. את מספרת שנעזרת בטיפול והיום חסרה לך העוצמה הרגשית, שאולי היתה בעבר, או ניבטת היום בצורה אחרת בגלל שאת במקום אחרים בחיים. ראשית, שווה להתעקש ולעבד את הענין עם המטפל שלך ולא הייתי מסתפק בתחושתך שהוא לא ירד לסוף דעתך. שווה לברר בתוך מסגרת הטיפול האם המשך הקשר הטיפולי הנוכחי נכון עבורך או שהגיע זמן לסיים או לשנות כיוון. מצד שני אולי דווקא התחושות המטרידות כלפי הטפול יעלו משהו חשוב שלא בא מספיק לביטוי עד עכשיו. אני בטוח שדעתו בעניין חשובה לצורך הבנה מלאה של העניין. בברכה ד"ר אורן קפלן