מיומנויות ריכוז ? בעיית הספק בבחינות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/07/2002 | 20:10 | מאת: ירון

שלום רב, הנני סטודנט להנדסה באוניברסיטה. שמתי לב לתופעה מעניינת מאוד שהתעוררה בעיקר בתקופת הבחינות. ידוע כי זו תקופה שוחקת מנטלית עבור כל הסטודנטים ,ויכול להיות שאת הבעייה שאני מעלה עכשיו חווה סקטור רחב של סטודנטים,שכן לפני כתיבת שורות אלו שוחחתי לא מעט עם סטודנטים ואף עם מרצים בעניין, ורובם הינהנו לאות הכרת הבעייה. גיליתי שכמעט בכל מבחן אני זקוק לתוספת זמן , אפילו מזערי, על מנת למצות את הידע אותו אני נושא טרם המבחן. חצי שעה נוספת עד ש"ירד האסימון" ואז רמת הביצועים בזמן המבחן עולה פלאים. במקרים מסויימים ,תוספת מזערית של 10 דקות מתוך מבחן של 180 דקות יכולה לסייע לי לפתור שאלה שלא ידעתי בכלל כיצד לגשת אליה במסגרת הזמן הרגיל , וזו שאלה שהזמן הממוצע למענה עליה הוא 30 דק'. ההספק בזמן הבחינה, שבודאות לוקה בחסר, גורם מבחינה זו לתחושת תיסכול והחמצה. כנתונים רלוונטיים נוספים אציין כי אינני מרגיש לחץ או חרדה מיוחדים מבחינות יותר מהאחרים ,כנראה מהסיבה שיש לי ניסיון לא מצומצם איתן. כמו כן לא זכור לי שאי פעם סבלתי מליקוי למידה כלשהו , ומעולם לא אובחן אצלי סוג של דיסלקציה ,דיסגרפיה וכיו"ב. אולי בזמן ההכנה לבחינה הפסיכומטרית או בתקופת הבגרויות חשתי לעתים צורך לבדוק את העניין , אך לבסוף הנחתי לזה כי הרגשתי שזה לא מספיק חמור, ופשוט הנחתי כי אין כלל בעייה ,לפי תוצאות המבחנים.אינני איש מקצוע וסביר להניח שטעיתי בהנחה זו. מבחינת אופי הלמידה עצמו, אינני מתכונן אך ורק למבחנים. נהפוך הוא: את רוב האנרגיה אני משקיע בלימוד יסודי ומעמיק, מתוך שאיפה להבין מעבר לנושאים הרלוונטיים הנלמדים, פשוט מתוך עניין רב ו"צימאון לידע", וזה בלתי נשלט. לא מעט העירו לי מרצים כי אני "חופר תעלה עמוקה מדי" או מגיע למחוזות לא נחפצים שבכלל אין טעם להשקיע בהם אנרגיה,למרות שהידע שאני מציג הוא נכון(אבל לעתים לא רלוונטי,לצערי ). לאחר המבחן ,חלק מהמרצים ובעיקר סטודנטים שאני מכיר הביעו פליאה מחוסר הידע שהפגנתי במהלך הבחינה . ברור מה אני הרגשתי. ניסיתי לשנות את הרגליי בעניין , אך אינני יכול להתגבר על הרצון לדעת הכל. אינני יכול ללמוד מקצוע מסויים מבלי לחשוב במקביל על הקשר שלו למקצועות אחרים (מדובר בעיקר על הנושאים המעניינים בפיזיקה-מתמטיקה). באופיי אני רואה את עצמי כאדם מאוד תיאורטי ומאוד לא פרקטי , למרות שידוע לי עד כמה חשובה הפרקטיות להצלחה בלימודי ההנדסה. הכוונה כאן היא ששמתי לב שאחוז לא מבוטל של חבריי ללימודים נוחל הצלחה רבה במבחנים בכל המקצועות , למרות שהם לא מגלים רמת הבנה גבוהה במיוחד. כמו שפעם שמעתי את אחד מהם טוען:"כמה שאני יודע פחות כך אני מצליח יותר. זה פשוט לא ייאמן !".אני הגבתי: "איך אתה עושה זאת? הרי לפני המבחן לא הבנת דברים בסיסיים." הלה השיב כי פתר פשוט מבחנים בלי להבין כלל מה הוא עושה. הבעייה שלי היא שאני פשוט לא יכול לרמות את עצמי. אולי בסופו של דבר זה ישתלם אך נכון לעכשיו אני קורס במבחנים ורמת הידע שאני מציג בהם היא כמעט זניחה יחסית לרמה איתה אני מגיע לבחינה... יכול להיות מאוד כי בעיית חוסר ההתמקדות והריכוז שהעליתי היא בכלל לא בעייה , אלא סתם רמת תרגול נמוכה שלא מביאה אותי לחשיבה ותגובה מהירות בזמן בחינה ,אולם אני אכן משתדל לשמור על רמה טובה ולצמצם את הסיבה הזו. השאלה העיקרית בכל הסיפור הזה היא אילו אסטרטגיות כדאי לי לאמץ בניסיון להתגבר על הבעייה שהעליתי. אשמח לקבל בנוסף חוות דעת של מישהו שחווה את זה בעבר או בהווה. בתודה מראש ובתקווה שזה יעזור גם לסטודנטים אחרים , משה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/07/2002 | 01:19 | מאת: ד"ר אורן קפלן

משה שלום אם תקרא את ההודעה שלך שוב תראה אולי קצה חוט לתשובה אפשרית. אמרת בעצמך שאתה נוטה לחפור תעלה עמוקה מדי, כלומר אולי יש לך נטיה לפרפקציוניזם שלא נותן מנוח. עד שלא תבהיר בצורה מדוייקת להפליא את כוונתך יהיה לך קשה לפנות להמשך הפתרון. זה אולי מה שקרה גם בהודעתך. הסברת את הדברים בצורה מאוד מפורטת ויצרת הודעה די ארוכה. מאחר שכאן אין מגבלת זמן זה לא יוצר בעיה, למרות שעדיין הקורא הממוצע בפורום עלול לדלג ולא להגיע לסוף ההודעה, והרי ביקשת תגובות מאנשים. הפתרון אם כן אינו בהכרח בתחום כתיבת הבחינות והתרגול. יתכן שמדובר בנטייה אישית שמופיעה בסוגים שונים של התנהגויות. במקרים מסויימים זה נכס ובמקרים אחרים נטל. יתכן שתצטרך ללמוד להיות פחות פרפקציוניסט, דבר שיתן לך מרחב וזמן רבים יותר לפעולה. לגבי הסטודנטים באופן כללי, הבעיה נכנסת לקטגוריה רחבה של חרדת בחינות שבה מסיבה כלשהי ההתארגנות נפגעת והביצוע התוצאתי נמוך מהמצופה. עם זאת הסיבות לבעיה מגוונות מאוד וכל סטודנט שסובל מהבעיה מקור אחר ויש להבין אישית במה מדובר. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית