עצבנות וחוסן נפשי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/05/2002 | 22:19 | מאת: שאול

ד"ר קפלן שלום בזמן האחרון היתה לי התפרצות של עצבנות עקב אבטלה פניתי לרופא המשפחה וקיבלתי כדורי הרגעה שאני מפסיק את נטילתם בגלל שהמתח והעצבנות ירדו המתח ירד בגלל שאני מבין שצריך להסתגל לחיים ולא לתת לפאניקה לנהל את החיים כי קבלת החלטות שגויות במצב פאניקה זה מירשם בדוק להסתבכויות לאבי המנוח היו התפרצויות זעם בגלל שטויות (הזכוכית נשברה) מובן שהתפרצויות הזעם היו גובה למצב דחק יחד עם זאת למרות שלאבי היתה ביוגרפיה קשה וביקורים במחלקות אישפוז עקב אירועי לב קשים הוא הפך לאגדה ביכולת שלו להתמודד עם מצוקות וקשיים שנתייים לפני שהלך לעולמו כאשר עבר את גיל 90 הוא שבר את רגלו וכשעמדתי מולו בחדר מיון ראיתי בעיניו את הנחישות לא לוותר שנתייים היה מרותק לכיסא גלגלים צלול בדעתו בקיא בכל פרט ובמצב רוח מצויין עד שהלך לעולמו בגיל 92 איך מסבירים את החוסן הנפשי האדיר שהיה לו עם התפרצויות הזעם תודה שאול

לקריאה נוספת והעמקה
15/05/2002 | 23:51 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שאול שלום אומרים שכל אדם הוא עולם ומלואו ולכן ניתן לגלות שבכל אדם יש תכונות ייחודיות והתנהגויות שהן תולדה של הסטוריה ארוכת שנים ונטיות אישיות, אולי גם מולדות. אינני רואה ניגוד בין חוסן אישי להתפרצויות זעם. חוסן אינו ביטוי לשלווה בהכרח אלא ליכולת להתגבר ולהמשיך הלאה למרות קשיים. ההתפרצויות הן ביטוי לסגנון התמודדות עם מצבים שונים וחלק משמעותי בהן זה סגנון של קשרים בין אישיים. אני שמח לשמוע שהצלחת להוריד את המתח שחשת באמצעות מודעות עצמית ומקווה שהדברים ילכו וישתפרו ככל שהזמן יחלוף. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית