התקף חרדה

שלום, אני בן 30 ובשנים האחרונות סובל מדיכאון די קשה שנמשך מס' שבועות. למעט אשתי אף אחד לא יודע על הבעיה. לפני מספר שבועות חטפתי התקף פאניקה שכלל קשיי נשימה, הזעות ודפיקות לב, זוהי הפעם הראשונה שזה קורה וזה מאוד מפחיד. מה עושים, האם מומלץ לפנות לעזרה ואם כן למי?

אני פניתי לרופא המשפחה. אבל עדיף שתפנה לפסיכיאטר של קופ"ח. הוא יתן לך את הטיפול המקצועי הטוב ביותר והמהיר ביותר. מנסיון - קיבלתי סרוקסאט ו הדיכאון והחרדה עברו. למעשה תוך עשרה ימים התחלתי להרגיש יותר טוב. אתה עכשיו מרגיש שזה סוף העולם ושאי אפשר לחיות ככה, אבל לא כדאי לך לסבול. אפשר לצאת מזה. אני כבר מזמן הפסקתי בטיפול ואני מרגישה טוב. יש כדורים יותר חדישים עכשיו -ציפרומיל הם עם פחות תופעות לוואי. חזק ואמץ! תתנחם שמליוני אנשים עוברים את זה ושורדים.

שלום, חברי סובל מהתקפות חרדה ונוטל סרוקסאט הייתי רוצה לדעת יותר על תופעות הלוואי של התרופה ותופאות הפסקת התרופה ,

יש לך איזה פסיכיאטר מומלץ? כמה זמן נמשך טיפול וכמה זה עולה? כל כמה זמן צריך להיפגש עם הפסיכיאטר?

הסובל שלום כפי שהמליצו בהודעות הקודמות כדאי שתפנה לפסיכיאטר לייעוץ, לא רק בגלל החרדה אלא גם בגלל הדיכאון עליו אתה מדווח. במצב זה סביר להניח שתוכל להפיק תועלת מתרופות אנטי דיכאוניות הפועלות גם כנגד התקפי החרדה. במקביל, כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. השילוב בין הטיפול התרופתי לטיפול בשיחות נחשב ליעיל ביותר במצבים אלו מאשר כל אחד מהטיפולים בנפרד. הדיכאון והחרדות נובעים ממקום נפשי כלשהו, כך שגם אם התרופות יוכלו להקל על התחושה, חשוב לטפל גם בשורש הבעיה כדי שלאחר הפסקת התרופות הסימפטומים לא יחזרו. אני מצרף תמצית על הטיפולים המקובלים בחרדה, נושא שעולה פעמים רבות בפורום. בברכה ד"ר אורן קפלן תקציר על חרדה והטיפול בה חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להכליל באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג כדי להחליט על דרך הפעולה הנכונה ביותר. ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני