פסיכותרפיה קצרת-מועד

שלום ד"ר קפלן, עיינתי במכתב הפתיחה שלך, בו אתה מפריד, בגדול, בין טיפולים פסיכודינאמיים שהם בד"כ ארוכים ומעמיקים, ובין טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים, שהם בד"כ ממוקדים בבעיה ספציפית וקצרי מועד. מדי פעם אני נתקל במושג "פסיכותרפיה דינמית קצרת מועד" - למשל, יש פרק על כך בספר "פסיכותרפיה קצרת מועד" שיצא בהוצאת מאגנס. למה הכוונה? האם תוכל להסביר כיצד אפשר לשלב טיפול פסיכודינמי, שאני מבין שהוא גרסה כלשהי של הטיפול האנאליטי, עם העובדה שהוא גם קצר מועד? תודה, שלמה.

שלמה שלום מדובר בגישה שאחד ממייסדיה הוא מאן שיצר מודל של טיפול דינמי ב 12 מפגשים. הפרידה שהולכת ומתקרבת במהירות מהווה נושא מרכזי בדינמיקה של הטיפול הזה. בעיקרון אלו שיטות שנוצרו במרפאות הציבוריות שלא עמדו בעומס המטופלים ומטרתן היה לאפשר מתן טיפול לאנשים רבים יותר. כלומר, המקור היה כלכלי-ציבורי טהור. עם זאת, המודל נמצא יעיל במקרים רבים הסתבר שגם נושאים מאוד לא ממוקדים יכולים לקבל מענה בטיפול קצר של מספר פגישות. נסיוני המקצועי בהחלט תומך במצבים כאלה. לעיתים אנשים מגיעים עם בעיה מורכבת מאוד ואחרי מספר מצומצם של פגישות מרגישים שמנקודה זו והילך הם רוצים ויכולים להמשיך לבד. חשוב להבין שהבעיה אינה נפתרת אלא ממשיכה לקבל התייחסות ב"עבודה עצמית". אדגיש שהדבר אינו מתאים תמיד. גם מאן וממשיכיו הדגישו שיש לבחון היטב מי מתאים לסוג כזה של טיפול ומי ינזק ממנו יותר מאשר יקבל. כאן חוזר העיקרון שציינתי במאמר. ככל שהבעיה נרחבת ומשפיעה על תחומי חיים רבים יותר ובעלת הסטוריה ארוכה יותר כך יהיה יותר קשה לטפל בה באופן ממוקד. בברכה ד"ר אורן קפלן