בעית היתנהגות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/12/2000 | 00:54 | מאת: דודה

אחי ניפטר באופן מפתיע ופיתאומי לפני שנתיים והשאיר ילד בן 6 מאז פטירתו הילד מיתנהג בצורה מאוד מוזרה והיתפתחה בעיית אלימות קשה חוסר ריכוז ובעיות קשות בהכרת גבולות וקבלתם. הבעיה היתבטאה בעיקר בתחום בית הספר מאחר ולבית הספר לא היתה יכולת להיסתדר עם הבעיה הומלץ לאמא לישלוח את הילד לחינוך מיוחד, היתנגדתי מאוד וביקשתי שהוא יבדק . האמא לקחה אותו לבית חולים שנידר ושם נערכו בדיקות מקיפות ונימצא שהילד בריא לחלוטין . אבל למרות זאת האמא לא היתה מספיק חזקה כדי להיתמודד עם המערכת והוא נישלח לבית ספר ארזים ראשון לציון . לדעתי הילד מיתדרדר ולומד דברים רעים חדשים.

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2000 | 19:41 | מאת: ד"ר דרור גרין

דודה יקרה, הדאגה שלך מוצדקת. מתיאורך, קשה לדעת מה בדיוק עובר על הילד, ומדוע נשלח לבית-ספר מיוחד, והתהיות שאת מעלה בנושא זה בהחלט מובנות. יתכן שבעיותיו של הילד נובעות ממותו של אביו, ובמקרה כזה כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע ולדאוג שיקבל טיפול פסיכולוגי. גם במקרה שקיימות סיבות אחרות להתנהגותו, טיפול נפשי עשוי לסייע. לא כתבת האם קיבל הילד טיפול נפשי, ומדוע נשלח לקבל חינוך מיוחד למרות חוות הדעת של בית החולים שניידר. אם את קרובה אל האם, כדאי שתשוחחי אתה, ותציעי לה להתייעץ שוב באנשי מקצוע ולא להרים ידיים. בברכה, דרור גרין

22/12/2000 | 00:28 | מאת: רוית ניסן

שלום לך דודה יקרה. אני מאוד מבינה את דאגתך לילדו של אחיך ז"ל. את כותבת שמאז מותו התחילו בעיות ההתנהגות של הילד. מותו של אדם קרוב- בעיקר הורה הינו קשה וטראומטי בכל גיל- על אחת כמה וכמה אצל ילדים. המוות (במיוחד אם היה פתאומי) מעורר חרדה איומה אצל הילד- הוא עשוי לחשוב שאולי המוות קשור אליו, אולי בגללו, הוא עשוי להיות חרד לחיי אימו וכל הדמויות האהובות עליו וחשובות לו כל כך, והוא גם עשוי לעורר כעס. זהו כעס ללא כתובת ברורה, המתבטא בהתנהגות- כי כך הוא אולי מושלך אחוצה ושומר מפני עצב גדול מנשוא. הכל ללא כוונה ואפילו לרוב אינו מודע- ולכן נדרשת הרבה סבלנות בכדי לעבד עם הילד את האובדן של אביו ולהרגיעו לגבי חייו וחיי הסובבים אותו. לעיתים ניתן לעשות זאת ללא עזרה מקצועית, אך לרוב בגלל שהמקורבים נמצאים אף הם באבל, בלבול וחרדה- נזקקים לאנשי מקצוע. עדיין לא מאוחר לעזור. אני מניחה שבי"ח שניידר המליץ על טיפול עבורו כאשר נשללה הבעיה האורגנית. אולי שווה לנסות ולדבר שוב עם האם (שאולי זקוקה אף היא לתמיכה ועזרה) ולהציע לה לפנות עבור בנה. אולי אם תבין שגם הוא מתגעגע, פוחד ומבולבל- בדיוק כפי שהיא וודאי חשה, רק עם אמצעים פחות משוכללים לבטא את מצוקתו, היא תוכל לשנות גישה. שווה לנסות. בהצלחה. רוית.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית