כעס על הפסיכולוגית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/12/2000 | 23:21 | מאת: שגית

ד"ר יקר/ה, גולשים יקרים הנני מטופלת אצל פסיכולוגית אשר באופן כללי אני מאוד מרוצה מהטיפול שלה. השבוע אני עוברת משבר נפשי קשה במיוחד שכן אני עומדת לבצע הפלה לאחר שגיליתי כי אני בהריון בטעות. התקשרתי אל הפסיכולוגית וביקשתי להיפגש איתה בדחיפות. ציינתי כי הנושא דחוף ואני מעוניינת לראות אותה אפילו היום. היא חזרה אלי ואמרה כי היא רשמה זאת לפניה אך היא מאוד עמוסה והיא מקווה כי תוכל למצוא שעה בשבילי עוד לפני הפגישה המתוכננת שלנו (עוד שבוע וחצי). חזרתי שוב על כך שזה דחוף והיא אמרה שהיא מבינה והיא תראה מה תוכל לעשות. עברו כבר ארבעה ימים מאז והיא לא חזרה אלי. הכעס שלי נובע מכך שהיא אפילו לא שאלה במה מדובר, אולי אני בדיוק יושבת עם סכין מכוון לצווארי? לדעתי זה ממש חוסר אחריות. האם לא קיים ענין העזרה הראשונה והמקרים הדחופים אליהם מחויב כל רופא כלפי המטופל שלו? בכל מקרה הפגישה הקבועה שלי איתה מראש מתוכננת לעוד כמה ימים. בדיוק ביום בו אני אמורה לבצע את ההפלה. אני בכלל לא יודעת אם אוכל להמשיך אצלה את הטיפול. מה דעתכם? תודה שגית

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2000 | 00:04 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שגית שלום יש בהחלט מצבים של "עזרה ראשונה" שנחוצה באופן מיידי, ולכן הכעס שלך מובן. אבל למעשה לא באמת אמרת לפסיכולוגית שלך במה מדובר. אני מתאר לעצמי שהיה לך לא קל לומר זאת בטלפון אבל במצב שנוצר אולי פשוט אין ברירה. התקשרי אליה כעת, הסבירי שהתלבטת אם להתקשר כי היא לא החזירה טלפון אבל שהתקשרת בכל זאת, וספרי לה שאת עומדת לעבור הפלה וזקוקה לפגישה דחופה. אני בטוח שהדברים יפעלו בצורה שונה. אינני רואה אפשרות להיכנס ולהבין מה הפסיכולוגית חשבה כשהסברת שמדובר בדבר דחוף. קורה לפעמים שלמרות שהמסר המילולי נראה לכאורה ברור, הצד השני לא קולט את הדברים באותה צורה ואולי היא לא הבינה עד כמה הדבר דחוף. באמת קשה לדעת מבלי לשאול אותה בצורה ישירה. אם היה לך איתה קשר טיפולי טוב חבל לאבד את הכל כעת, וגם אם תחליטי שזו סיבה לעזוב, חשוב לפחות להבין לעומק מה קרה. לעיתים דווקא אי נעימויות מסוג כזה מעלים גילויים חשובים מאוד. בשורה התחתונה: אני מציע לך, במקום להתלבט בשאלות הללו מחוץ לטיפול ולהרגיש רע, לחזור לפסיכולוגית ולבדוק מולה מה אירע כאן. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

21/12/2000 | 14:03 | מאת: שגית

אתה צודק. באמת אתקשר אליה שוב בערב. אודיע לך מה עלה בגורל השיחה. בכלל - מצבי הנפשי הולך ומשתפר מרגע לרגע משום שאני שלמה יותר עם ההחלטה כן לעשות את ההפלה. מסתבר שהכלים הטובים שהיא מעניקה מלמדים אותי לצאת ממצבי לחץ ולהגיע להחלטות אותנטיות לבד. ולכן, באמת חבל לוותר על הקשר איתה. תודה.

23/12/2000 | 05:24 | מאת: לימור

שגית יקרה! קראתי את מכתבך וממנו עולה כאב רב על כך שהפסיכולוגית שלך אכזבה אותך וזאת בלשון המעטה. בתור מטופלת, אני רק יכולה לומר לך שזו זכותך לתבוע מהפסיכולוגית שלך שתתן לך פגישת "חירום" וזאת למעשה חובתה לעשות כן, למרות שהיא עסוקה. עליה לבדוק עם עצמה מדוע אינה מוצאת עבורך זמן כשאת במשבר. את מרגישה נכון, אנו זקוקים למטפלים דווקא ברגעי משבר ובהכרעות גדולות ולא כשהכל זורם על מי מנוחות. המטפלת שלי שהיא דרך אגב עו"ס קלינית, איפשרה לי להתקשר אליה בכל שעה ביום וברגעי משבר היא היתה לצידי ותמכה בי בצורה שאין לתאר אותה כלל במילים, את מרגישה נכון ותתני לרגשות שלך להוביל אותך, לפעמים גם הם בני אדם והם טועים ולפעמים הם צריכים לשלם על הטעויות שלהם. יש לך בהחלט הצדקה לכעס ועלייך להביע אותו בפניה ללא בושה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית