לאנשי המקצוע - מה עושים נגד מתחים וחרדות?

אני בת 26 ויש לי חבר (לראשונה בחיי מערכת יחסים רצינית) שאני מאד אוהבת והוא מאד אוהב אותי. הוא פשוט אדם מיוחד וכולו התחשבות, רגישות ואהבה. הוא משקיע בי המון משאבי זמן ומאמצים, אנחנו חברי נפש אמיתיים ומדברים בפתיחות על ה-כ-ל. הוא אדם רגיש, חכם ואיש שיחה מעניין ותמיד מוכן לדבר על הדברים. למרות זאת ולמרות ההרגשה שאני ברת מזל שמצאתי אדם כמוהו ולמרות האהבה ההדדית, אני מרגישה פעמים רבות מתחים בחיי, חלק מהן קשורים לזוגיות וחלק מהם אינם קשורים. אני מוצאת שמצבי הרוח שלי מתחלפים במהירות רבה מידי ולקיצוניות - משמחה ותחושה של בטחון באהבה ורוגע לעצבנות, קוצר רוח, עצבות ומתח נפשי. אני מרגישה מתוחה רוב הזמן, לפעמים יותר ולפעמים פחות. לפעמים אני הכי רגועה בזרועותיו ולפעמים פתאום יחסי המין מכניסים לי תחושה של פחד. אני בעיקר מפחדת מהחדירה (למרות שבהתחלת היחסים לא היתה לי בעיה עם זה). אני מרגישה לפעמים מנוצלת למרות שהיחס שאני מקבלת הוא סבלני, אוהב ורך, עם המון קשב ורגישות. אין לי שום ביסה אובייקטיבית להיות חסרת סבלנות, מתוחה, מבולבלת, וחרדה מפני יחסי מין ובכל זאת, ולמרות שאני מודעת לכך, אני מרגישה כך לפעמים. עולות בי שאלות - מהי אהבה אמיתית והאם היא בכלל קיימת? כמה הוא באמת אוהב אותי? אני מעמידה אותו במבחנים קטנים ולעיתים דוחקת אותו לפינה או מאשימה אותו בחוסר תשומת לב למרות שזה בהחלט לא מגיע לו ולא הייתי מוצאת מישהו משקיען יותר ממנו. אתמול דיברנו על זה ואמרתי לו שאני מודעת לטעויות שאני עושה ומעריכה את כל המאמצים שלו והאהבה בלי התנאים שלו ושאנסה להשתנות. אני רוצה להשתנות ולא יודעת ממה אני בדיוק מפחדת. אני רוצה ילדים ומבוהלת מהלידה ומהרעיון שאהיה אמא, אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת וזה מפחיד אותי עד כדי שיתוק. אני כל הזמן מתוחה למרות שאני מטופלת בסרוקסט (2 כדורים ליום) ואצל פסיכולוג ולא יודעת מה לעשות. איך לשנות חשיבה לחיובית יותר ואופטימית יותר? איך להנות ממה שיש במקום לראות את מה שאין ולפחד ממה שעלול לקרות וממה שאולי נמצא מאחורי השטח?

שלום אנסטסיה, עצוב לקרוא על בחור שמשקיע כל כך בקשר איתך וככל הנראה אוהב אותך, ואת אינך אוהבת מספיק את עצמך כדי לקבל את אהבתו. תוך כדי קריאת מכתבך חשבתי כמובן להמליץ לך על טיפול, אך הסתבר לי שאת מטופלת תרופתית ושיחתית כאחת. אינני יודע בדיוק כמה זמן נמשך הקשר עם הפסיכולוג ומה את מפיקה מהטיפול, אך אין ספק שהוא הכתובת המתאימה ביותר להעלות בפניו את השאלות הללו. ייתכן שעשית זאת ואינך מוצאת מענה למצוקתך, גם בכך אני ממליץ לך לדון איתו. מה בעצם ציפית מאיתנו, שאינך יכולה לצפות מהפסיכולוג שלך? את גם מפנה את הפנייה לאנשי המקצוע. האם אפשר להבין מכך שאינך מרוצה מהטיפול? אני מתאר לעצמי שהחרדה בפני עצמה מספיק קשה לך, אך מה שמדאיג יותר הוא שהיא משתלטת על חייך בצורה שמחבלת בקשר המאוד חיובי שאת מתארת. אם בעיותייך המיניות ולבטייך סביב הנושא הופיעו תוך כדי הקשר ולא בתחילתו, זה אכן נשמע כחבלה עצמית, בייחוד לאור יחסו של הבחור, כפי שעולה מתיאורייך. אני מקווה שתוכלי להיעזר בפסיכולוג שלך ובמידה שאת נמצאת אצלו בטיפול תקופה ארוכה ואינך נעזרת, אולי קיים מקום לחשוב על פנייה למטפל אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה על התשובה. אני דווקא מאד מרוצה מהמטפל ואכן אשוחח איתו על כך. אני חוששת שאלה תהליכים שאורכים זמן ואני עלולה להרוס מערכת יחסים טובה. אני אוהבת את חבר שלי יותר מכל אדם אחר בעולם, מעריכה אותו, מכבדת אותו ומוכנה לעשות בשבילו הכל. הוא האדם הכי מקסים, רגיש וחכם שפגשתי. אני מקווה שאוכל לשנות את חשיבתי על החיים לאופטימית יותר כדי שלא יהיה אומלל איתי.