אגורפוביה

היה לי התקף מוזר של מעין שיתוק ברגליים וטשטוש בעיניים זו פעם ראשונה שזה קרה לי זה קרה לפני 8 חודשים בערך. הייתי במצב לא טוב ולכן קראו לאמבולנס . הראייה נשארה מטושטשת במשך הרבה זמן. לחץ דם כמובן עלה , מסקנות רפואיות לא היו מלבד שני דברים. א. גיליתי שאני בהריון. ב. הרופא משפחה שלי אחר שזה נשמע כמו חרדה. שאלתי היא: מאז אותו יום ארור בבית החולים אני סובלת מאגורופוביה. אני לא יכולה לשבת באולם אירועים זה נראה לי הכי גרוע שיכול להיות. בקניות אני לא יכולה לעמוד הרבה זמן בחנות.( אני בהריון מתקדם , אבל עוד לפני זה היה הרבה יותר גרוע ). בשטח פתוח אני לא מרגישה טוב, שותקת עוברת ( אפילו בכביש ) ושמחה להגיע למקום מבטחים, אפילו בקיץ בחוף הים הרגשתי ממש לא טוב. ושוב שתקתי . כיום אני מחכה ללידה בטוחה, אבל לא יודעת מה לעשות עם האגורופוביה. אני ובעלי לא יוצאים כי אני גם עייפה כל הזמן, רוצה לשמור על עצמי לא להיכנס לחרדה כדי לא להתעלף כי לפעמים זה מה שאני מרגישה.בבית אני תמיד שמחה שבאים אנשים ואפילו הרבה וגם ללכת לאחרים. מה עושים היש תקווה? אני לא רוצה להיות אמא מוגבלת , אציין שלפני הפעם הראשונה של ההתקף הזה מעולם לא קרה לי דבר כזה. ( סליחה על השאלה הארוכה ).

שלום לך, בהחלט יש תקווה: שילוב של טיפול התנהגותי ע"י חשיפה הדרגתית תוך כדי תרגול טכניקות הרפיה יחד עם טיפול תרופתי מתאים בהחלט יכול לעזור. מה שחשוב הוא להתחיל בטיפול כמה שיותר מהר, מפני שככל שמחכים המצב הופך להיות כרוני וקשה יותר לטיפול. אם הדבר נמשך שמונה חודשים ואת לקראת סוף ההיריון, ניתן אולי לחכות עם הפנייה לטיפול עד אחרי ההיריון לגבי החלק של הטיפול התרופתי, אך זאת בהתייעצות אישית עם פסיכיאטר. מה שחשוב מאוד להבין בקשר לאגורפוביה הוא שהיא עלולה להפוך להיות דרך חיים ככל שמשהים את הטיפול בה. בהצלחה רבה, ד"ר גידי רובינשטיין

האם בנוסף הסמפטומים ההבאים מוכרים לך? http://www.panicdisorder.up.co.il

שלום דנה, אגורפוביה היא סיבוך שכיח של הפרעת פאניקה, אך היא יכולה להופיע גם בהיעדר התקפה פאניקה מלאים קודמים.במקרה זה, הדפוס הנפוץ הוא פחדנות המתפשטת והולכת בהדרגה, ובה יותר ויותר היבטים של הסביבה שמחוץ לבית קונים להם תכונות מאיימות. עם זאת, שתי התופעות יכולות להיות קיימות בנפרד: קיימת הפרעת פאניקה עם ובלי אגורפוביה. אני משיב על השאלה בהסתייגות מסויימת, משום שרצוי מאוד לפנות לטיפול מקצועי ומייד - ראיתי את האתר, הוא מרשים מאוד ובוודאי עשוי להביא תועלת מסויימת, אך לא זו בלבד שאינו תחליף לטיפול מקצועי, אלא עצם הנבירה בו במקרה כזה (במידה ואין פנייה לטיפול מקצועי במקביל) עלולה להנציח את ההפרעה. בהצלחה בטיפול, ד"ר גידי רובינשטיין