פסיכיאטר מול פסיכולוג קליני

האם יש לפסיכולוגים קליניים שיטות טיפול שיכולות להוכיח את יעילותם כמו תרופות אנטי דיכאוניות ותרופות מייצבות מצבי רוח

שאול שלום זו לא שאלה של "הוכחת טיפול פסיכולוגי כמו יעילותן של תרופות" אלא של עצם הנחיצות בתרופות, כמו גם עצם הנחיצות של הטיפול הפסיכולוגי. במידה וחולה מאובחן כדיכאוני על פי סדרה של קריטריונים רפואיים אזי הטיפול התרופתי חשוב ויעיל. תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי אינו להתחרות עם הטיפול התרופתי אלא להשלים דברים שלא מקבלים מענה על ידי התרופות. ראשית, יש מצבים דיכאוניים שאינם מגיבים לתרופות. הדבר בולט במיוחד כאשר אירועי חיים שונים שימשו כגורם ביצירת הדיכאון, אך גם במקרים אחרים. במצבים אלו הטיפול הפסיכולוגי מהווה לעיתים האפשרות היחידה. אולם עיקר הצורך בטיפול פסיכולוגי נובע מכך שעצם חוויות הדיכאון מהווה משבר. אדם שתיפקד קודם לכן בצורה תקינה מוצא עצמו לפתע במצבים נפשיים ופיזיים קשים אותם לא חווה בעבר. פעמים רבות הדבר פוגע בדימוי ובבטחון העצמי וגורם לפיתוח של חשיבה פסימית, גם לאחר שהשפעת התרופות ניכרת. כמו כן ישנו פחד מחזרת הסימפטומים. מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי להתמודד עם המשבר ולעזור למטופל לחזור לחיי השיגרה. פעמים רבות מנסים להסביר דיכאון כמחלה לכל דבר שאפשר להחלים ממנה ע"י טיפול תרופתי. גם מחלות אחרות יכולות להוות משבר, אולם דיכאון אינו נתפס ע"י חולים כמחלה רגילה. הם מייחסים את הסימפטומים לא רק לבעיה הרפואית אלא מקשרים אותם לאישיותם ונפשם. מכאן שהתרופות יוכלו לפתור אולי את הבעיה הרפואית, אבל לא את האסוציאציות שהאדם יצר בהקשר למחלה (והסבר רציונלי ש"לא כדאי לחשוב כך" לא עוזר במקרים כאלה). יש לציין שגם טיפול פסיכולוגי אינו דבר אחד. ישנם סוגים שונים של טיפולים לאנשים הסובלים מדיכאון. טיפול דינמי בא להתמודד עם הרגשות הקשורים לדיכאון - הריקנות, תפיסת העצמי, ההשפעה על הקשרים הבינאישיים וכדומה. טיפול קוגניטיבי בא להתמודד עם החשיבה השלילית ומנסה להדריך את המטופל לחשיבה חיובית והגברת שליטה עצמית. פעמים רבות משולב טיפול או ייעוץ למשפחה שכן תמיכת הסביבה במטופל הדיכאוני חשובה מאוד להצלחת הטיפול. בשורה התחתונה, מדובר בתופעה מורכבת ובדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות עשוי להיות יעיל ביותר מכל האפשרויות האחרות. בברכה ד"ר אורן קפלן

נכון מאד

שאול שלום זו לא שאלה של "הוכחת טיפול פסיכולוגי כמו יעילותן של תרופות" אלא של עצם הנחיצות בתרופות, כמו גם עצם הנחיצות של הטיפול הפסיכולוגי. במידה וחולה מאובחן כדיכאוני על פי סדרה של קריטריונים רפואיים אזי הטיפול התרופתי חשוב ויעיל. תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי אינו להתחרות עם הטיפול התרופתי אלא להשלים דברים שלא מקבלים מענה על ידי התרופות. ראשית, יש מצבים דיכאוניים שאינם מגיבים לתרופות. הדבר בולט במיוחד כאשר אירועי חיים שונים שימשו כגורם ביצירת הדיכאון, אך גם במקרים אחרים. במצבים אלו הטיפול הפסיכולוגי מהווה לעיתים האפשרות היחידה. אולם עיקר הצורך בטיפול פסיכולוגי נובע מכך שעצם חוויות הדיכאון מהווה משבר. אדם שתיפקד קודם לכן בצורה תקינה מוצא עצמו לפתע במצבים נפשיים ופיזיים קשים אותם לא חווה בעבר. פעמים רבות הדבר פוגע בדימוי ובבטחון העצמי וגורם לפיתוח של חשיבה פסימית, גם לאחר שהשפעת התרופות ניכרת. כמו כן ישנו פחד מחזרת הסימפטומים. מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי להתמודד עם המשבר ולעזור למטופל לחזור לחיי השיגרה. פעמים רבות מנסים להסביר דיכאון כמחלה לכל דבר שאפשר להחלים ממנה ע"י טיפול תרופתי. גם מחלות אחרות יכולות להוות משבר, אולם דיכאון אינו נתפס ע"י חולים כמחלה רגילה. הם מייחסים את הסימפטומים לא רק לבעיה הרפואית אלא מקשרים אותם לאישיותם ונפשם. מכאן שהתרופות יוכלו לפתור אולי את הבעיה הרפואית, אבל לא את האסוציאציות שהאדם יצר בהקשר למחלה (והסבר רציונלי ש"לא כדאי לחשוב כך" לא עוזר במקרים כאלה). יש לציין שגם טיפול פסיכולוגי אינו דבר אחד. ישנם סוגים שונים של טיפולים לאנשים הסובלים מדיכאון. טיפול דינמי בא להתמודד עם הרגשות הקשורים לדיכאון - הריקנות, תפיסת העצמי, ההשפעה על הקשרים הבינאישיים וכדומה. טיפול קוגניטיבי בא להתמודד עם החשיבה השלילית ומנסה להדריך את המטופל לחשיבה חיובית והגברת שליטה עצמית. פעמים רבות משולב טיפול או ייעוץ למשפחה שכן תמיכת הסביבה במטופל הדיכאוני חשובה מאוד להצלחת הטיפול. בשורה התחתונה, מדובר בתופעה מורכבת ובדרך כלל שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות עשוי להיות יעיל ביותר מכל האפשרויות האחרות. בברכה ד"ר אורן קפלן