הפרעות נפש

שלום האם הפרעת נפש שמתבטאת בהפרעת אכילה בגיל העשרה לא משנה צורה עם השנים? האם הפסקת נטילת כדור נוגד דיכאון יוצר מצב חמור כאשר הפסקה של נטילת הכדור על דעת המטופל או מה בדיוק קורה לגוף שהוא מפסיק? האם הפרעת אכילה יכולה ליהעלם עם טיפול פסיכולוגי כולל לכל המשפחה למרות שרק אחד עם הבעיה? מדוע אין (או אולי לא ידוע לי) קבוצות תמיכה באינטרנט לבנות בגיל העשרה עם הפרעות אכילה וזאת מאחר ואני רואה עד כמה נוספות בנות למעגל הפרעות אכילה וזה מיום ליום והרבה בנות.....? כהורים לילדה/ נערה בעלת הפרעות אכילה אפשר לקבל מספרי טלפון של מרכזי תמיכה פעילים כי עמותת אביב- משהו לא בסדר בעמותה זו לא מחזירים צלצול ואין עם מי לדבר עמותת מכון פסגות אצלהם הכל בקרוב כל מה שמנסים לפתוח לקבל אינפורמציה אני מנסה לדלות מהאינטרנט מידע לתמיכה קיימת בדרום הארץ ואין פה כלום כמו כן האנגלית שלי לא מי יודע מה לכן פנייתי רק לאתרי מידע בעברית.. אני אשמח אם נערות נשים עם בעיית הפרעת אכילה המוצאות עצמן מאחורי בעניין לתת לי טיפים לכללי התנהגות כהורים הסובלים מאוד משינויים קיצוניים בהתנהגות בתנו יש רגעים שפשוט נמאס לנו מאוד ומיחלים לדברים שאפילו לא רוצים לעלות במחשבה שניה בראשנו. מקווה להתייחסות מהירה פרח

יש פורום ספיציפי להפרעות אכילה ב-IOL, אני חושב ששם תוכל לקבל הרבה מידע והכוונה. אם אינך יודע איך להגיע לפורום אמור זאת ואנסה לעזור לך להגיע.

ל orenge אשמח לקבל היכן בדיוק נמצא פורום להפרעות אכילה המצוי ב- iol היום בערב אבדוק תשובתך תודה רבה לכל מי שהתייחס מתייחס.....

פרח שלום רב, בהתאם למכתבך: > האם הפרעת נפש שמתבטאת בהפרעת אכילה בגיל העשרה לא משנה צורה עם > השנים? לאו דווקא, בדרך כלל ההפרעה משתנה עם השנים, בין אם בצורת ההתבטאות שלה (אנורקסיה- בולמיה וכל מה שבינהם), ובין אם בחומרתה. אולם ישנם מקרים שהתופעות הראשוניות נמשכות ללא שינוי גם במהלך החיים הבוגרים. > האם הפסקת נטילת כדור נוגד דיכאון יוצר מצב חמור כאשר הפסקה של > נטילת הכדור על דעת המטופל או מה בדיוק קורה לגוף שהוא מפסיק? את התשובה לכך תפני לד"ר פלד, הפסיכיאטר, הוא המוסמך לענות... > האם הפרעת אכילה יכולה ליהעלם עם טיפול פסיכולוגי כולל לכל המשפחה > למרות שרק אחד עם הבעיה? באופן עקרוני, כן, אך בדרך כלל זקוקים גם לטיפול אישי לבן המשפחה החולה. זאת מכיון שמדובר במחלה הנובעת גם ממאפיינים אישיותיים , משפחתיים, התנהגותיים וסביבתיים. לדעתי, שילוב של שני סוגי הטיפול, עשוי להיות יעיל במקרים רבים. > מדוע אין (או אולי לא ידוע לי) קבוצות תמיכה באינטרנט לבנות בגיל > העשרה עם הפרעות אכילה וזאת מאחר ואני רואה עד כמה נוספות בנות > למעגל הפרעות אכילה וזה מיום ליום והרבה בנות.....? רעיון מצויין. אולי תפני את הרעיון למנהלי "דוקטורס"? אני חושבת שיש הרבה בדברייך לגבי הצורך בקבוצה שכזו. בכל מקרה, ישנן קבוצות טיפוליות לא מקווננות להפרעות אכילה במרכזי הטיפול השונים להפרעות אכילה (במקרה ולא ידעת...). > כהורים לילדה/ נערה בעלת הפרעות אכילה אפשר לקבל מספרי טלפון של > מרכזי תמיכה פעילים כי עמותת אביב- משהו לא בסדר בעמותה זו לא > מחזירים צלצול ואין עם מי לדבר > עמותת מכון פסגות אצלהם הכל בקרוב כל מה שמנסים לפתוח לקבל > אינפורמציה עמותת אביב: בדרך כלל הם בסדר, אולי היה לך "מזל רע" איתם. את יכולה להתקשר אליי (053-876956) ואתן לך מספרי טלפון בבית של מנהלי העמותה. צר לי שאינני יכולה לפרסמם כאן, כל עוד שלא קיבלתי מאותם אנשים אישור על כך. בנוסף ישנם שני מרכזים פרטיים פעילים מאד להפרעות אכילה, ואני משוכנעת ששם ישמחו לתת מידע. הטיפול שם, הוא פרטי ויקר, אולם לא נראה לי שהם יתנגדו לשתף במידע וידע. המרכזים הם: "נופית" בהוד השרון בהנהלת הפסיכיאטר ד"ר אינספקטור והשני הוא "שחף" בקיבוץ נען בהנהלתה של ד"ר מוריה גולן. גם המרכזים הטיפוליים הציבוריים יוכלו, אני מאמינה, לעמוד לרשותכם בייעוץ והעברת מידע. > אני מנסה לדלות מהאינטרנט מידע לתמיכה קיימת בדרום הארץ ואין פה > כלום כמו כן האנגלית שלי לא מי יודע מה לכן פנייתי רק לאתרי מידע > בעברית.. אני יודעת...וחבל. אבל ישנם ספרים בעברית על הנושא. קראת? לדוגמא "השפה הסודית של הפרעות האכילה" של פגי קלוד-פייר ועוד. לגבי קבוצות תמיכה, הידועות ביותר הן אלו של עמותת "אבי"ב" > אני אשמח אם נערות נשים עם בעיית הפרעת אכילה המוצאות עצמן מאחורי > בעניין לתת לי טיפים לכללי התנהגות כהורים הסובלים מאוד > משינויים קיצוניים בהתנהגות בתנו יש רגעים שפשוט נמאס לנו מאוד > ומיחלים לדברים שאפילו לא רוצים לעלות במחשבה שניה בראשנו. אני מבינה את החרדה והחשש מפני העתיד לקרות. אולם כהורים, עליכם לדאוג לספק לילדה טיפול מהיר ככל האפשר, אפילו אם היא מתנגדת לכך. טיפול יעיל יותר בהפרעות אכילה מתרחש בשלבים הראשונים של המחלה, מאוחר יותר, זה הופך לקשה ומורכב, אולם גם אז, זה עדיין אפשרי. אסור לאבד את התקווה. לעולם. שיהיה לכם כוח, בברכה, טלי פרידמן