חרדה או מחלה?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/11/2001 | 15:34 | מאת: נוצי

לפני כשבועיים במהלך חופשה בעלי שהה זמן ארוך מידי בסאונה ובג'קוזי וכתוצאה מכך הוא חש חולשה נוראית וסחרחורות איומות הוא היה חיוור ואמר שיש לו דופק מואץ וקוצר נשימה. פנינו לבית החולים שם טיפלו בו בסחרחורות וטענו בסופו של דבר שזה בגלל הסאונה והג'קוזי ושכעבור כמה ימי מנוחה ושתיה מרובה זה יעבור. כעבור כ-ארבעה ימים כשהסחרוחורת לא עברה ואיתה ההרגשה הכללית הרעה פנינו למס' רופאים לביצוע בדיקות שונות. בדיקת עיניים היתה תקינה. בדיקת אוזנים למשהו שקשרו לאוזן פנימית היתה תקינה. בדיקה נאורולוגית היתה תקינה וכולם קבעו שמדובר בחרדה כתוצאה מהארוע והוא מקבל היום תרופה בשם אלפרליד 0.25. במשך כארבעה ימים בעלי חש בטוב, חזר לעבודה ולתפקוד רגיל ואילו היום הוא שוב חש ברע עד כדי כך שהוא הזעיק אותי הביתה הוא רעד בכל גופו, צמרמורות חום וקור אי שקט דפיקות לב ולחץ באוזנים ממש אי אפשר לדבר לידו זה מפריע לו. האם כל התופעות האלה קשורות לאיזה שהוא התקף חרדה ואם כן למה התרופה שהוא לוקח (.5 כדור בבוקר 0.5 כדור בצהריים אם צריך ו1 כדור בערב) לא מרגיע את זה לפני שזה מתחיל. ואם זו לא חרדה באיזה כיוון לחפש? אנחנו ממש אובדי עיצות תודה על הסבלנות וסליחה על האורך

לקריאה נוספת והעמקה
29/11/2001 | 18:31 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נוצי שלום אם מדובר בהתקף חרדה צריך להיות גם הקשר נפשי לעניין. במקרה כזה כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי מתאים כדי לטפל במקור החרדה. החרדה יכולה לנבוע ישירות מהאירוע שתיארת שיתכן שיצר תגובות גופניות קיצוניות ואלו עלולות לגרום אסוציאציה של נזק גופני או אפילו מוות, ואז נוצרת מעין "התניה" של חרדה, או יתכן שמדובר במקור אחר לחלוטין שלא קשור דווקא לאירוע הספציפי. להלן השיטות המקובלות לטיפול בחרדה כפי שסקרתי מספר פעמים באתר. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

01/12/2001 | 20:06 | מאת: נוצי

ד"ר אורן שלום ותודה על התשובה המפורטת. רציתי לדעת איך אפשר לאבחן בודאות שמדובר בחרדה ולא במחלה אמיתית שגורמת לו לא להרגיש טוב וזה מבהיל אותו ורק אז הוא נכנס לחרדה. אדם צעיר שכל חייו היה בריא והתגבר על מחלות בכוחות עצמו מגלה פתאום שהוא לא ממש יכול לתפקד ולא ללכת לעבודה כי יש לו סחרור או צרבות או כל דבר אחר והוא נלחץ מזה כי יש לו אחריות כי הוא לא רגיל להרגיש כך אז זה טבעי שהוא יהיה חרד אבל זה יגמר כשהבעיה הרפואית תפתר לא? אז איך יודעים אם זה בעיה רפואית או חרדה?

29/11/2001 | 22:15 | מאת: דנה

אם את מעוניינת במידע רלוונטי בנושא החרדה הכנסי לאתר הבא: www.panicdisorder.up.co.il לפי מה שכתבת והתרופה שבעלך מקבל, אני לא בטוחה שחרדה זוהי האבחנה הנכונה בכל מקרה כדי לך ללכת לאיבחון אצל יותר מרופא אחד. בהצלחה!

01/12/2001 | 20:03 | מאת: נוצי

תודה דנה. גם לי לא נראה שמדובר בחרדה אלא בבעיה רפואית שעוד לא עלו עליה ובודאי תתגלה בבדיקות נוספות שהוא יעשה. בהתחלה זה נראה היה שהארוע באילת הביא בעקבותיו את החרדה הזו אבל אינסטינקטיבית אני חושבת שזה כבר נמר או שזה עורר בעיה רפואית והבעיה היא למצוא אותה לטפל בה ואז נוכל לחזור לחיים נורמליים. תודה שהשבת לי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית