התקפי חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/11/2001 | 18:20 | מאת: דנה

שלום. אני בת 22 וסובלת כבר כשנתיים מהתקפי חרדה הנובעים ממצבים מאוד ספציפיים. הייתי רוצה לטפל בכך מאחר והדבר מפריע לי מאוד ביומיום. אינני מעוניינת בשום אופן בטיפול תרופתי . הבנתי מאנשים שהדרך הטובה ביותר הנה על ידי טיפול עם פסיכולוג התנהגותי שאלותיי הן: א. האם הנכם מסכימים? ב. כיצד אוכל להגיע לפסיבולוג התנהגותי שמתמחה בבעיה זו? האם תוכלו להפנות אותי? בברכה ובתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
21/11/2001 | 19:41 | מאת: ד"ר אורן קפלן

דנה שלום נושא התקפי החרדה עלה פעמים רבות בפורום. ראשית אצטט כאן תשובה שנתתי בנושא בעבר. לאחר מכן תוכלי לקרוא מאמר שפרסמתי כאן באתר בעבר, גרסה מסויימת שלו נמצאת בקישור הבא http://www.selfdiscovery.co.il/kaplan1.htm צריך להכיר את המקרה שלך באופן מעמיק יותר, אבל בעיקרון זה נכון, ניתן לטפל בהתקפי חרדה ספציפיים בטיפול פסיכולוגי התנהגותי/קוגניטיבי, כפי שתוכלי לקרוא במאמר הנ"ל. אגב, אינני פוסל תרופות על הסף. יש מצבים שבהם השילוב בין טיפול פסיכולוגי ותרופתי הוא דווקא הדבר הנכון. עם זאת, פעמים רבות ניתן לפתור את הבעיה ללא תרופות, ואם את מתנגדת לתרופות בוודאי שכדאי להתחיל בלעדיהן. להלן שיטות הטיפול הנפוצות: ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית