כאבים והדרך להתמודדות

שמי מעיין ( 21 ) ואני סובל מזה שמונה חודשיים מכאבי עיניים ללא שום סיבה אורגנית. לאחר שמונה חודשיים של ריצה מרופא לרופא וטיפולים אלטרנטביים למיניהם לא חל שום שיפור במצבי . הכאבים הם 24 שעות ביממה ללא מנוחה (בתדירויות שונות ) ומונעים מימני לתפקד לחלוטין. לפני שחלו הכאבים הייתי אדם מאושר , ללא בעיות שמאוהב בחיים . אדם חברתי , אדם שלא אוהב להיות בבית , אדם שחשוב לו לשמור על עצמו , הן בריאותית הן פיזית והן חיצונית. אך לאחר שנראה כי הכאבים לא עוברים , ולא מוצאים מה סיבתם (באופן לגיטימי) מצבי הנפשי התדרדר ורוב שעות היום אני בין המיטה לטלוויזיה . חשוב לי להדגיש שמעבר לבעית הכאבים אני לא נמצא במצב של STRESS ומצבי הנפשי קשור אך ורק באופן ישיר למצבי הבריאותי.(אין סיבות נלוות). אני פשוט אובד עצות , לא יודע מה לעשות , לא מסוגל להתמודד עם המצב החדש ומאשים את עצמי שאני גרמתי לכאבים . ( השתמשתי בעדשות בצורה מאוד לא אחראית ואני מאמין שגרמתי לאיזה שהוא טראומה לעין). ככול שעובר הזמן מצבי הנפשי רק מתדרדר , אני רק מאשים את עצמי יותר ויותר. אני כול כך מתגעגע לחיים ללא כאבים , ולא מצליח לעקל את המצב שנוצר. אני יודע שצריך להניח לעבר לנפשו אך במקרה זה העבר לא מרפה מימני עקב הכאבים שאופפים אותי באופן עיקבי . יש בי פחד אדיר שהכאבים לא יפסקו ושגרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך. הדבר המדהים הוא שאופטלגין לא עוזר לכאבים ולכן אני נאלץ לפנות למרפאת כאב על-מנת לטפל בבעיה אך כמו שאני מכיר את עצמי אני בחיים לא יסכים לקחת תרופות נגד כאבים מסיבות שונות וברורות .(כמובן שאם לא תהיהיה ברירה זה גם אופציה) אני בחיים לא יפנה לפסיכולוג מפני שהבעיה שלי אינה פסיכוסומטית ואני לא מרגיש צורך נפשי לדבר עם מישהוא (יש לי בבית מספיק פסיכולוגים ) או לקבל עזרה מקצועית. אז אני מאוד מאוד אודה אם לא תתיחס\י בתשובתך לנושא של לפנות לפסיכולוג. ניסיתי מספר פעמיים "לחזור לחיים " ללא הצלחה והכאבים פשוט מונעים זאת מימני . אני מאוד אשמח לשמוע כול אדם שמעוניין לעזור , אך חשוב לי גם לשמוע חוות דעת מקצועית. מאוד מעריך את תשובתכם, מעיין

שלום מעין. נכון שאתה לא צריך פסיכולוג. ואני בטוח שמי שמקיף אותך מיעץ לך מכל זוית ומכל כיוון. אבל מצד שני גם אם גרמת וגם אם לא גרמת לבעיה שלך. זה לא יעזור אם תאשים את עצמך. תגיד לי אתה, אתה אשם אזזזזזזזזז?????? מה שהיה היה. צריך להסתכל קדימה. ולראות מה עושים. אתה צריך לחשוב איך פועלים איך מביסים את הבעיה הזאת. אני לא יודע למי ואיפה פנית. ומאיזה איזור אתה בארץ. אתה צריך לבדוק את כל האופציות. אני לא יודע מה בדקת ומה לאו. אז אני אציע לעשות בדיקה אם זה חס וחלילה סרטן. או אולי איזה תופעה של מיגרנה כזאת או אחרת. אני לא רופא ולא מתקרב לזה. אבל אני יודע שהייתי מחפש בכל חור ובכל דרך מה לא בסדר. אבל בכל מיקרה לא הייתי חושב להאשים את עצמי. גם ככה זאת צרה. אז מה זה יעזור לי אם אני אאשים את עצמי. זה רק עוד בעיה. אל תרחיק את החברים ואת המשפחה ממך. אם אתה רוצה עזרה אז תשתף אותם. תן להם ליהיות חלק. כי איכפת להם ממך ובאופן טיבעי הם דואגים. מאיכפתיות ולא מרוע. אם היית משתף אותם במחשבות או במה שאתה רוצה לעשות הם לא היו מבלבלים לך במוח. הם פשוט היו עוזרים לך והם היו סומכים עליך יותר, כי הם היו יודעים שתשתף אותם אם תרצה משהו ואם משהו לא בסדר. אל תנעל בתוך עצמך. כי אתה רק תהרוס את עצמך וזה לא שווה למישהו שאוהב חיים. בברכה איתן

מעיין שלום כאב הוא חוויה נפשית. לא משנה אם הכאב "אובייקטיבי" או "סובייקטיבי", ניתן לטפל בו בשיטות פסיכולוגיות ולהפחיתו. השיטה הפסיכולוגית האפקטיבית ביותר היא באמצעות היפנוזה. במקביל לבדיקות הרפואיות שאתה עובר כדאי ללמוד כיצד להתמודד טוב יותר עם הכאב, ולצורך זה אינך צריך להסכים שהכאב נובע מסיבות פסיכולוגיות. לפני זמן מה כתבתי סקירה על השימוש בהיפנוזה ובעיקר בנושא הכאב. הינה היא להלן. היפנוזה היא שיטה שגורמת למצב תודעה שונה. הדימוי הטוב ביותר זה חלום, אבל היפנוזה זו בהחלט לא שינה. התהליך כולל כניסה למצב של רגיעה על ידי הרפיה שרירית ודמיון מודרך. פעמים רבות קשה להבחין בין מצב היפנוטי וסתם מצב רגיעה (בעירות). אנשים נמצאים במצב היפנוטי מידי יום אך פשוט לא מודעים לכך. למשל, בעת נסיעה ארוכה ורוטינית ברכב יכול להיווצר מצב שבו הנהג מגלה לפתע שאיננו יודע איך בדיוק נהג או אילו נופים ראה בדקות האחרונות. הוא היה בעירות מלאה ויכול היה להגיב לכל מקרה חרום אפשרי בכביש, אבל בכל זאת היה שקוע בתוך עצמו. ניתן לכנות זאת מצב היפנוטי. כך שהיפנוזה אינה משהו מיסטי ונדיר אלא תופעה יומיומית ומוכרת לכל אחד (מבלי שקרא לזה בשם). בשל מצב התודעה המיוחד בהיפנוזה ניתן לערוך על ידה טיפולים או להאיץ טיפולים. התחום נחשב בר מחלוקת בנושאים טיפוליים שונים, אולם בנושא הטיפול בכאב על ידי היפנוזה יש תמימות דעים שזו שיטה יעילה. יכולת ההיפנוטיזציה שונה מאדם לאדם, אולם אדם שמסוגל להיכנס להיפנוזה יכול להיעזר בה לשם התגברות על כאב. הדבר חשוב במיוחד לטיפולים רפואיים לאנשים שלא יכולים לקבל זריקת הרדמה מסיבות שונות (בטיפולי שיניים, עיניים, לידה, ילדים) או בכאבים כרוניים. יש הרבה מיתוסים ואגדות סביב היפנוזה בגלל השימוש לרעה שעשו בשיטה למטרות בידור. לכן נחקק חוק היפנוזה בישראל שמתיר רק לרופאים ופסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה ייעודית לנושא לטפל על ידי היפנוזה. המיתוס הנפוץ ביותר הוא של אובדן שליטה. שהמהפנט שולט במטופל, גורם לו לומר דברים שאינו רוצה וכו'. למעשה המציאות רחוקה מאוד מהמיתוס. לא ניתן לגרום לאדם מהופנט לעשות דברים המנוגדים לרצונו. כמו כן בשיטות היפנוזה מודרניות רבות המטופל כלל לא מדבר בזמן ההיפנוזה, ואם הוא כן מדבר, זה דומה לדיבור יום יומי רגיל. מהפנטים מודרניים אינם משתמשים בפקודות סמכותיות. למעשה, לאחר אימון מסויים, אנשים יכולים להפנט את עצמם ולהיעזר בכך בצורות שונות. ההיפנוזה אינה באה לבד. המצב ההיפנוטי יכול להאיץ תהליך טיפולי במיוחד בנושא של טיפול בכאב, חרדות, פוביות וכדומה. התהליך הטיפולי שנעשה בתוך ההיפנוזה הוא למעשה תהליך שקורה גם בטיפול פסיכולוגי רגיל, רק שהוא מקבל העצמה בגלל ההיפנוזה. המדע לא גילה עדיין כיצד ההיפנוזה פועלת מבחינה פיזיולוגית. עם זאת מחקר רב נערך בתחום והממצאים מעניינים מאוד. אחד הממצאים החשובים שהתגלו הוא שהיפנוזה מביאה לשיכוך כאבים בשיטות אחרות מאשר תרופות אופיאטיות נגד כאבים. כאב הוא מנגנון התרעה של הגוף בפני נזקים. כשאדם חש כאב הוא יודע שעליו לטפל בבעיה גופנית כלשהי. הבעיה היא שאחרי שההתרעה ניתנה היינו מעדיפים להפסיק לכאוב, אבל לגוף מנגנוני פעולה משלו ולא תמיד הכאב נפסק לבד. בעיקרון יש בגוף חומרים כימיים לשיכוך כאבים שנקראים אופיאטים אנדוגניים. תרופות רבות לשיכוך כאב מחקות את פעולת האופיאטים. זהו המנגנון המוכר ביותר לשיכוך כאב ומסתבר שחומר כימי בשל נלוקסון יכול לנגוד פעולה זו ולמנוע את שיכוך הכאב. למה זה חשוב להפסיק את מניעת הכאב? כי כך ניתן לדעת מה פועל דרך המנגנון הזה לשיכוך כאב. למשל, חולים שקיבלו תרופות מדומות שחשבו שהם משככי כאב דיווחו על ירידה בתחושות הכאב. כך גם אנשים שטופלו באקופנטורה, ובודאי אנשים שטופלו בתרופות אופיאטיות אמיתיות (כמובן שאצלם יעילות הטיפול היתה טובה בהרבה). בכל המקרים הללו כאשר ניתן נלוקסון הכאב נותר כשהיה ובוטלה השפעת השיכוך. מכאן, שהן ההשליה דרך תרופות הדמי, והן הפעולה הממשית של התרופה, פעלו באותה מערכת דרך האופיאטים האנדוגנים. בהיפנוזה לעומת זאת הנלוקסון לא עשה דבר. שיכוך הכאב פעל עם החומר ובלעדיו. המסקנה המתבקשת היא ששיכוך כאב על ידי היפנוזה פועל בערוץ שונה ומכאן חשיבותו, שכן הוא יכול להוות טיפול משלים למשככי כאבים או טיפול אלטרנטיבי כאשר לא ניתן לקחת משככי כאבים. כיצד היפנוזה בכל זאת פועלת? יש השערות שונות והתשובה אינה ברורה לגמרי. אחת האפשרויות היא שתחת המצב ההיפנוטי אדם יכול להתרכז בצורה טובה יותר ממצב רגיל. בעת כאב אנשים לא מסוגלים להסב את תשומת הלב מתחושת הכאב. תחת היפנוזה ניתן אולי להטות את תשומת הלב מתחושת הכאב לדבר אחר. בשפה יום יומית נוכל לומר שכמו שלא ניתן באמת לחשוב על שני דברים לעומק בעת ובעונה אחת כך אם אדם מרוכז דרך ההיפנוזה בדבר כלשהו אין לו מספיק משאבים להפנות לתפיסת הכאב וכך הכאב פוחת. באימון עצמי לאורך זמן ניתן ללמוד כיצד להרפות את הגוף ולהסיט את תשומת הלב מהכאב לא רק בתוך התהליך ההיפנוטי בטיפול אלא גם ביום יום. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדר אורן קפלן, הכתבה הייתה מאוד מעניינת ומרתקת! לצערי לא התייחסת לבעיה עצמה מעבר לדרך הטיפול ההיפנוטי אך תודה על תשובתך. לאיתן, תודה רבה על תשובתך המקסימה, חשוב לי שתדע שעברתי את כול הבדיקות האפשריות כולל MRI CT הלא במשך שמונה חודשיים אני רק רץ מרופא לרופא. תחשוב כמה חוות דעת קיבלתי.:) אין ספק שאני עושה הכול בכדי לנסות לפתור את הבעיה , וגם אני חושב שצריך להניח לעבר לנפשו ולא חשוב אם אני גרמתי לעצמי את הבעיה או לא. אבל אתה חייב להסכים איתי שלברוח מהמחשבות שאני גרמתי לעצמי את הבעיה , זה דבר מאוד מאוד קשה , ולאנשים מסוימים כמיעט בלתי אפשרי. אין ספק שאתה צודק , אך זה בידיוק הסיבה שאני לא מעוניין לפנות לפסיכולוג- הוא יכול לדבר אתך , לומר לך דברים - אך הוא לא מסוגל לפתור לך את הבעיה באופן ישיר. אני משער שאם אתה היית במצבי גם אתה לא היית מסוגל להניח את המחשבות האלו בצד. צריך להכנס למצב הזה בכדי באמת לדעת ולכן ,לדעתי, אדם שלא חווה התנסות כזו או אחרת לא יכול לייעץ או "לשפוט" את האדם. תודה רבה לכם מאוד עזרתם לי, מעיין

מעיין שלום צר לי על מצבך כעקרון אתה מתנגד לפנות לאיש מקצוע למרות שכל נסינותיך לפתור את הדברים לא הועילו מנסיוני עם מספר מקרים שנשמעים לי דומים יתכן וטפול בתכשירים נוגדי דכאון יעזור לך אם כי הדבר עשושי לקחת מספר חודשים לכן במידה והטפול הרפואי כשל הייתי שוקל נסיון טיפולי כזה - אנא פנה לפסיכיאטר בהצלחה עמי