עבור רונן וכל מי שמכור לתרופות פסיכיאטריות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/09/2001 | 21:34 | מאת: הקטור

לרונן שלום רב ! קשה לי לומר שאני שמח שסוף סוף אני מוצא אנשים שסובלים מאותה מצוקה, אבל לראשונה מזה כ-11 שנה אני מרגיש שאני לא לבד בבעיה שלי. שמרתי את התמכרותי לתרופה כמעין סוד מלוכלך . אשתי בלבד שותפה לעובדה שאני צורך את הסם הזה. מצבי הגופני ירוד אני סובל מפיברומיאלגיה . מחלה ראומטית שבעבר נחשבה כפסיכוסומטית וכיום מוכרת כמחלה לכל דבר .לאחרונה, הועלתה השערה שצריכת בנזודיאזפינים עלולה להוות רקע וטריגר להופעת פיברומיאלגיה. חלק מהסמפטומים של מחלת הפיברומיאלגיה: כאבי שרירים ופרקים,תשישות כרונית,סחרחורת, טשטוש ראיה,נדודי שינה,בעיות מעים (מעי רגיז) ירידה קוגניטיבית: פגיעה בזכרון לטווח קצר ובעיות זכרון.אני משתתף באופן קבוע בפורום לחולי פיברומיאלגיה בספרד ונדהמתי לגלות שלחלקם רקע בצריכת תרופות הרגעה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מדוע אני מתאר את הסמפטומים : כי ככל הנראה קיבלתי את המתנה הזו מכדורי ההרגעה. אז הצרה כפולה גם מכור וגם סובל מפיברומיאלגיה. וגם הכעס כלפי עצמי על כך ששוכנעתי לצרוך בנזודיאזפינים. אני מסכים אתך עם הכיוון הכללי אבל הקצב לא מתאים לי ואני אסביר לך מדוע (בעצם ראה פניתי הקודמת לפורום). קודם כל אני רוצה לפתור את הבעיה האישית שלי את התמכרות שלי כנרקומן אנונימי המכור לסם החוקי: קסאנקס. היות ולא הצלחתי להגמל בכוחות עצמי ולא בעזרת אנשי מקצוע וככל הנראה אין כאלה בנמצא אנוחנו צרכים לדעתי לעבור תהליך של גמילה פיזי שהוא קשה ביותר וכרוך בסיכונים (התקפי אפילפסיה ,אפילו התקפים פסיכוטיים). ועל כן ראשית צריל להשקיע מחשבה ואנרגיה בכיוון זה. לאחר שנעבור את הגמילה הפיזית יש מקום לצאת למאבק ציבורי עיקרוני או ענייני ולהביא את הבעיה למודעו הציבור.בשלב זה אני לא יכול לחשוף את עצמי ברבים ונאלץ להשאר באלמוניות אחרת אני עף מהעבודה במהירות האור. אסביר לך בהזדמנות. נקודה חשובה נוספת היא הצורך לטפל בהתמכרות הנפשית שלעתים היא אף קשה יותר מההתמכרות הפיזית. גם אם נגמל הכמיהה לתרופה תישאר לעד וחלק מהטיפול הנפשי הוא להגמל מהצורך בצריכת חומרים פסיכואקטיביים המשנים את מצב ההכרה.ישנו הסבר פיזיולוגי (לא אכנס אליו עכשיו) לעובדה שצריכת חומר פסיכואקטיבי כלשהו עלולה להחזירך לצריכה חוזרת של תרופות ועל כן הצורך בטיפול נפשי. יתכן ותכנית 12 הצעדים של הנרקומניים אנונימיים יכול להוות בסיס לתכנית גמילה נפשית. לסיכום: הכיוון שלך נכון, אבל בוא נדחה את ביצועו עד לאחר ההחלמה ,כן החלמה אנחנו חולים כרוניים כתוצאה מרשלנות הממסד הרפואי. בוא נחלים ולאחר שנתחזק נוכל לצאת למאבק. להערכתי ,ישנם אלפים המצוים במצב שלנו .לאחר שנוציא את הנושא מהארון הם עשוים להנות מתוצאות המאבק. כשלב ראשון אני מתחייב לבדוק ביסודיות את האפשרות לקבל טיפול גמילה ממוחה בחו"ל. אצור איתך קשר בקרוב ועם כל המעוניין להגמל מהתרופות . מהתגובות בפורום יש לי הרגשה שנוכל לגבש במהירות קבוצה של מועמדים המעוניינם להגמל. להתראות בינתיים הקטור.

לקריאה נוספת והעמקה
04/09/2001 | 21:42 | מאת: ד"ר אבי פלד

מכל התכשירים הפסיכיאטרים רב בנזודיאזפינים ממכרים ולכן פסיכיאטרים כמוני לא אוהבים כלל לתת אותם אני ממליץ על תכשירים כאלו רק לתקופות מוגבלות כדי להמנע מהתמכרות אצל המטופל דר, פלד

04/09/2001 | 21:48 | מאת: ."אור

לא צריך לתת אותם בכלל....נקודה!! אתם עוד תשלמו על כך ...אל האמונה שנותנים בכים בי נשבעתי!!

05/09/2001 | 13:42 | מאת: יהודה

אני לא מאמין מי בא לביקור או שאני רק טועה מר פלד במלוא הדרו ותפארתו

04/09/2001 | 21:46 | מאת: ."אור

צודק

04/09/2001 | 22:25 | מאת: רונן

אני מכבד את רצונך להישאר בעילום שם ואני גם יכול להבין את רצונך להפנות את כוחותיך לגמילה ולא לכיונים אחרים, יחד עם זאת אני חושב שכשניגמל הצורך שלנו והרצון מול הבעיתיות תמנע מאיתנו להתעסק בסוגיה הזו, אני חושב שעצם המאבק וגיוס האנשים יצבור לי כוחות, גם להילחם בצד הרופאים וגם בבעיה עצמה. אני חושב שיש דרכים רבות להיחשף בטלביזיה ובעיתונות תחת שמות בדויים ותחת פילטרים כך שזיהוי ודאי לא יעשה ולקדם את הבעיה. אני חושב שקשה להלחם על עיקרון שהוא כבר לא העיקר דהיינו כיום יש לך עיקרון להלחם בממסד כתוצאה של משהו אך הנני חושש שכשתחלים בעזרת השם הרצון להילחם כבר לא יהיה העיקר עבורך והרצון לחשוף את פני המערכת הכושלת ישקע לקרקעית. בכל אופן אני מקבל את החלטתך כפי שציינתי ואשמח להיעזר בך בכל חומר מקצועי או מאמר המספר על עדויות ומחקרים המעידים על התמכרות לכדורים, אני יתחיל את המלחמה בכל דרך שהוחל ומקווה להצליח ואז לא מין הנמנע שתצטרף. אני מאחל לך בריאות וכושר עמידה. דע לך יש פה בחור שרץ בכל הפורומים ומתחזה ולעיתים בשמי ומדבר שטויות אני מקווה שתדע לסנן ביני לבינו, זה לא קשה כי הוא ממש קיצוני.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית