התקפי חרדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

31/08/2001 | 22:48 | מאת: שחר

אני בת 22 וסובלת מהתקפי חרדה כבר כשנתיים בתדירות מאוד נמוכה ובמצבים מאוד ספציפיים (כתוצאה מכאבים פיזיים). אני מעוניינת להתחיל טיפול פסיכולוגי ושאלתי היא: א. איך מוצאים פסיכולוג שמתמחה בבעיה זו ספציפית? ב. האם ניתן להתגבר על בעיה כזו ללא התערבות פסיכיאטר ותרופות? בתודה מראש שחר

לקריאה נוספת והעמקה
01/09/2001 | 08:41 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, לפי תאורך מדובר ככל הנראה, בתופעות שיכולות להיות מטופלות היטב בגישות פסיכולוגיות, דהיינו ללא טיפול תרופתי. אם תרצי הפנייה, פני למייל האישי, עם ציון מיקום מגוריך, ומעט הסטוריה על מהות ואופי התקפי החרדה בעבר. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

01/09/2001 | 15:24 | מאת: ד"ר עישר

מהמעט שכתבת, נראה שמדובר בהתקפי אימה (פאניקה). תוכלי לקרוא על כך באתר מכון פסגות: www.psagot.com . אם אכן זה המקרה, הטיפול הוא בד"כ התנהגותי. תוך כ- 8 פגישות נעלמים הסימפטומים ותוך עוד מספר פגישות את לומדת להתגבר על מצבים דומים עתידיים . מומלץ לפנות למטפל התנהגותי-קוגניטיבי מומחה. ולהתכונן לעבודה עצמית רבה, שכן, את אמורה לשלוט במצב בסופו של דבר - וזה ניתן.

01/09/2001 | 18:12 | מאת: יהודה

ומי נתן לך רשות להשיב מר עישר כבר נתקלנו פעם זוכר אז לך הביתה מותק

01/09/2001 | 22:16 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שחר שלום אצטט כאן את תשובתי בנושא בעבר שכן הוא עלה מספר פעמים בפורום. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית