ה צ י ל ו !!!!!!!!!!

אני נשויי מזה כשנתיים כמעט. אישתי לאחר מספר חודשים פנתה בבירורים לגבי נושא פוריות של שנינו. לאחר בדיקות התברר שיש בעייה לי{תנועה חלשה של הזרע} ולה בעיית ביוץ שעל ידיי הורמונים נפתרת באופן מלאכותי{רק עם שימוש בהורמונים}. אנו לאחר נסיונות של טיפולים הגענו לנסיון הפרייה ראשון שבו היו הפריות יפות אבל לאחר החזרת עוברים לא נקלט הריון. הבעייה שלנו היא הלחץ הגדול שאישתי נמצאת בו על רקע חוסר הצלחה בטיפול הראשון. היא גורמת בינינו למתחים גדולים על רקע הפסימיות שלה בנוגע לטיפולים. היא טוענת שהטיפולים נמשכים שנים ולבסוף "בוודאי" אנחנו נכשל. היא דוחקת אותי "לפינה" בהאשמות כלפיי שבגללי אנחנו בטיפולי הפרייה ואם גבר אחר היא הייתה יכולה{כאשר היא לוקחת הורמונים} להקלט להריון ספונטני והיום כבר להיות אמא. כאשר אני מנסה להרגיע אותה שלא להתייאש היא אומרת לי שאני לא יכול להבטיח לה שאנחנו נצליח מהר בהפריות ושוב חוזרת על נושא" להתקע שנים על גבי שנים" בטיפולים ולאחר נאטמת ויוצרת בינינו מתח. היא מדברת על כך שאין טעם לחייה והיא מרגישה ריקנות לדבריה היא לא מאבדת עצמה לדעת משום שהיא מרחמת על אימא האלמנה {אישתי בת יחידה ללא אחים}. היא היום הגדילה לפגוע בכך שהיא איחלה לאויבים והשונאים שלה בעל כמוני. אני בדרך כלל משתדל לא להגיב לא כשהיא נכנסת למצביי הרוח הללו אבל זה רק מעצבן אותה יותר. היא ממש רחוקה ממני סקס אולי פעם בחודש {ב-4 חודשים האחרונים} וזה גם תלויי במצביי הרוח שלה. אני בן 32 והיא בת 30. אני הייתי נשויי בעבר 3 שנים ללא ילדים. אישתי רווקה. לפני כשבועיים היא באחד ממצבי הרוח שלה העיפה שלטים של טלויזייה וניפצה על הרוצפה לאחר טרקה דלת בכוח. לאחר דאגה להשחית את שלט שם המשפחה שלנו. תמונת הנישואים כבר לא תלוייה במקומה חצי שנה. אני לא אחת שקלתי להכיר בחורה אחרת רגועה ונחמדה אבל מצפונית קשה לי {אני מרגיש שזו בגידה} על אף התנהגותה של אישתי. אני פשוט אובד עצות. עכשיו למשל אישתי הלכה לישון בבית אימא לאחר מתח בינינו {אימא נמצאת בטיול בחו"ל}. אנא עיזרו לי. מה עליי לעשות??????????? מהדיכאון מהמצב אני בחודשיים האחרונים עליתי במשקל ב-6 קילו אני פשוט אוכל ללא הבחנה גם כשאני לא רעב.

היי אריאל, תנסו להפגש עם זוגות בטיפולים כמוכם. יכול להיות שזה יעזור. אתם צריכים לעבוד גם על החלק הפסיכולוגי. עדי

מלבד זה, האם אתה ממש ממש בדיכאון? אולי תפנה לטיפול תרופתי, ואז תוכל להתמודד טוב יותר עם הבעיות שלך. חוץ מזה שאתה צריך לחשוב עם עצמך ועם פסיכולוג האם אתה רוצה בכלל להשאר בקשר הזה. ולנקוט בצעדים המתאימים. סה"כ אלו הם חייך וכדאי שיהיה לך טוב בהם. תחזיק מעמד

אריאל שלום הדברים שאתה מתאר נשמעים באמת כמשבר חמור בנישואין שכבר עובר בהרבה את הבעיה של הפריון. בעיקרון, טיפולי פריון הם מקור למתח הן בין בני זוג והן ברמה האינדיבידואלית. לצערי אין מספיק מודעות לכך בקרב הגורמים הרפואיים והיו בנושא בעבר דיונים במסגרת הפורום. אנסה לענות לך קודם כל ברמה הבעיה הספציפית של הפריון, ולאחר מכן ברמה הזוגית. ניסיונות ההפריה מהווים חוויה מלחיצה ומתסכלת שמעוררת לא פעם חרדה, כמו גם תחושות אשמה ופגיעה בבטחון העצמי. הקושי להיכנס להריון, במיוחד אחרי מספר טיפולים, מביא בוודאי מפח נפש רב ומתח סביב הטיפולים הבאים. באופן פרדוקסלי, דבר זה בפני עצמו יכול להוות גורם משמעותי המפריע לכניסה להריון. יש עדויות לכך שמתח נפשי משפיע על מערכות פיסיולוגיות שונות, כולל על מערכת הפריון. מתח יכול לדוגמא לגרום לאיחור ביוץ, להפסקת או שיבוש המחזור החודשי ועוד. דברים דומים רלוונטיים גם לגבי פוריות הגבר. כאמור, יש כאן מצב פרדוקסלי. ככל שיש יותר קשיים בכניסה להריון נוצר מתח נפשי גדול יותר סביב זה, וככל שהמתח גובר, כך עלולה להיות בעיה קשה יותר בכניסה להריון. ניתקלתי למשל בתופעה של הורים שהתייאשו מלהביא ילד לעולם לאחר שנים של טיפולים והחליטו לאמץ ילד. זמן קצר יחסית לאחר האימוץ נכנסה האם להריון טבעי ללא טיפולים. ההסבר שלי לתופעות מסוג זה הוא שלאחר הויתור ירד המתח סביב הנושא ולכן היה יותר קל להיכנס להריון. כל זאת ללא קשר לטיפול הרפואי ומעבר למה הרפואה יודעת ומעניקה.אני סבור שבאופן כללי, ולא רק במקרה שלך, חשוב לקבל במקביל לטיפולי הפריון גם עזרה בתחום הנפשי, מאחר וזהו תהליך קשה לכל אדם. לצערי, אין מספיק מודעות לכך, לא בציבור הרחב, ולא בקרב גורמי הטיפול הרפואיים. הטיפול הפסיכולוגי יכול ללכת בשני נתיבים אפשריים (או בשילוב ביניהם). מחד, הבנה מעמיקה של ההסטוריה האישית, האישיות, צורת החיים, הזוגיות, משמעות הילדים בחיים וכדומה. כאן מדובר על ניסיון להתחקות אחר ההתפתחות האישית לאורך החיים שלעיתים מביאה לקשיים והתלבטויות שונות. נתיב אחר מגיע מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והוא עוסק יותר בהווה ולא מתייחס בהכרח לעבר. טיפול זה מתמקד בלימוד של דרכים להרגעה עצמית, לחשיבה חיובית ולביטול מצב המתח. ככל שתהיו רגועים יותר כך הסיכוי להיכנס להריון גובר. ניתן להיעזר כאן בשיטות פסיכולוגיות שונות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה ועוד. באופן אישי אני מאמין בשילוב כלשהו בין שתי השיטות האמורות. עם זאת, אריאל, במקרה שאתה מתאר הדברים כבר חורגים ממתח זוגי סביב פוריות. אני חושש שמשהו באמון ההדדי בינך ובין אשתך התערער וגורם לתגובות קשות אצל שניכם. אני ממליץ שתפנו בהקדם לטיפול זוגי, במידה ואתם עדיין מעוניינים לשמר את הקשר. אין מדובר פה כבר בשאלה האם תהיו הורים או לא. כאן כבר עולה השאלה האם תהיו זוג, ורק לאחר מכן, זוג הורים. כמו כן, התופעות שאתה מתאר אצלך מצביעות על עומס רגשי ולכן כדאי בכל מקרה שאתה תפנה לייעוץ פסיכולוגי גם אם אשתך אינה מצטרפת אליך. בברכה ד"ר אורן קפלן