התקפי חרדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני סובלת כבר כשנה מהתקפי חרדה שנבעו ככל הנראה מעומס אדיר בעבודה,לימודים וחתונה כל זה באותה שנה. זה עבר לי בחודשים האחרונים ללא כל טיפול תרופתי ,אולם חזר לפני כחודש. ערכתי בדיקות מקיפות והכל תקין ,אולםבשבועיים האחרונים אני מקבלת סחרחורות,דפיקות לב מואצות,לחץ באוזניים,תחושה של חוסר שליטה מוחלט! הרופא משפחה נתן לי סרוקסט אולם זה עשה לי תופעות לוואי-בחילות,גלי חום והכי מפחיד דיכאון נוראי-דבר שלא הרגשתי מימיי.אני עם תינוקת בבית ואני ממש חסרת בטחון להשאר איתה לבד.הרופא המליץ לי להפסיק לשלשה ימים את הסרוקסט ולקחת "vaben" בעת הצורך,אולם קראתי את העלון ובו מצויין כי הפסקת התרופה גורמת לתופעות של גמילה ואני פוחדת מאוד לקחת אותה. אנא עזרו לי מה עליי לעשות? אני לא יכולה לסבול את המצב הקיים ופוחדת כל הזמן שיקרה לי משהו. האם ניתן להתגבר לחלוטין על חרדה ללא טיפול תרופתי ורק על ידי עבודה פסיכולוגית?
הי דנה. אם תקראי את ההודעה מלמטה- תווכחי לדעת שאנחנו באותו הראש. אשמח ליצור קשר. האלמונית
דנה שלום את מתארת בעצמך שהתגברת על התקפי החרדה ללא תרופות. מכאן שבהחלט הדבר ניתן, הכל תלוי במצב. למעשה, את מתארת שהחלטת לנסות טיפול תרופתי ללא טיפול פסיכולוגי, דבר שאינו מומלץ. גם במקרים בהם מחליטים לקחת תרופות חשוב לשלב את הטיפול בשיחות. להתקפי חרדה יש בד"כ סיבה במציאות החיצונית והכדורים לא יביאו לעיבוד הסיבה. אני מציע שתפני לייעוץ פסיכולוגי בהקדם. אני מצרף להלן סיכום קצר על טיפולים בחרדה, נושא שעולה רבות בפורום: ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן
דנה, יהיה בסדר. גם אני סובלת מחרדה. כבר 4 שנים. אין לי מה לומר - וזאת בגלל - שד"ר אורן קפלן אמר הכל. באמת. שמעי לעצתו ולכי לטיפול מ-ש-ו-ל-ב: שיחתי ותרופתי. אם תרצי לשאול שאלות נוספות, אני כאן. בעצם , כולנו כאן. בהצלחה, מיכל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
