קשרים .......

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/05/2019 | 21:50 | מאת: אביב 22

אנחנו נולדים בקשר נפצעים בקשר ונרפאים בקשר (ה.הנדריקס) כאן בפורום הזה האמנתי שבניתי קשרים אולי ומרטואלים אבל קשרים .. מעל חודש עבר מאז שהואשמתי כאן בהמון דברים ....אז בעיתוי ההוא דחקתי הצידה את עצמי את הכאב העלבון ההשפלה ....תחושה אולי קרבנית -כן אולי אני מטיבה להיות קרבן ברור שיש בי חלקים פגועים כאלו ואחרים . דחקתי הצידה הכל מתוך תחושת אחריות ובדיוק בגלל אותו תפקיד שהואשמתי שלקחתי על עצמי --מנהיגות . במבי הטיבה לדייק את זה כל השנים התפקיד שעשיתי בבית ..לשמור על הבית הואשמתי בבגידה בלקיחת מקום ....נאמר עלי ולי שאני מקיאה כאן דברים שאני מעוותת את האמת שאני שקרנית ומיתממת ....נאמרו עלי דברים קשים היו הרבה שתיקות שאני לא רוצה לפרשם ...דובר על מחנות .. ואני פרשתי מכאן ...וזה נכון לי.. אבל הכאב הזה הפגיעה הזו הקושי להפריד בן שלי לשלכם ....נמשך בלב שלי עד היום ...כמו יתוש לאור נמשכת לקרוא שוב ושוב את הדברים שנשארו כאן חקוקים ... ובוחנת את עצמי שוב ושוב מה נכון מה לא נכון ....והאמת שמרגישה בדיוק כמו הבובה הממוכנת של דליה רביקוביץ .... ואולי זה בדיוק סיפור חיי.. עצוב , האמת שלא חשבתי לעולם שכשאזכור את הפורום הזה במקום געגוע חם אשב ואבכה ..מעולם לא האמנתי שהקשרים כאן יפגעו כל כך ... והכתיבה הזו היא לא כדי להאשים אף אחד היא רק בשבילי ...לתת מקום לכאב הזה לפגיעה הזו שעדין אני לא חושבת שהגיע לי ....ועדין כואבת כל כך ... כותבת כי אולי זה ירפא את הזרות שאני חשה כאן ..את התחושה שכל מילה שלי עלולה להתפרש הפוך מימה שרציתי ...שאני מעיקה ומכבידה .. לא יודעת אם זה ישנה משהו וכנראה שהזמן ירפא את הדברים ואני יצליח להפריד ולזכור שאני בסדר בדרכי שלי ..אולי לא מושלמת אבל די בסדר כותבת אולי אצליח לשחרר את הקשרים שכרגע כואבים .. .בחיים לא חשבתי שהמקום הזה יהפוך ממקום מרפא למקום פוצע אודי אתה מוזמן לא לעלות את זה ...אני יודעת שהעיתוי לא משהו אבל גם בעוד שבוע כשתחזור זה כנראה לא יתאים .... הכתיבה הזאת היא באמת רק עבורי ...סגירת מעגל שאוכל לסגור את הדלת בלי לכאוב כשאביט לאחור ... היו שלום ,,

לקריאה נוספת והעמקה
22/05/2019 | 07:52 | מאת: שירה2017

אביב יקרה, עצוב מאוד לקרוא אותך ואת הכאב שאת חשה בעקבות הדינמיקה שהיתה כאן בפורום. אני מאמינה שכל אחת יכולה למצוא את מקומה, לפעמים יותר, לפעמים פחות. גם סוגיית ההנהגה היא הרבה פעמים בעיני המתבונן. אולי לא מדובר כלל בהנהגה אלא בדומיננטיות ובאינטנסיביות. הייתי רוצה לחשוב שנהיה כאן מתוך הבנה שלכולנו צרכים שונים ודרכים שונות להראות. יש את התמיכה האמפטית של הבנות זו בזו שבאה בעיקר כדי להראות הזדהות ולהביע חמלה ונחמה. ויש אודי אחד, שכולן כמהות לתשובות שלו, לשורה שלו שתגיע ואולי תעשה קצת סדר ותשקיט. ויש קנאה. לפעמים בניואנסים כל כך עדינים של סדר המילים במשפט. והיא שייכת לאיך אודי מגיב למי. אני מרגישה שאת מלקה את עצמך ואם אודי לא עצר את האינטנסיביות שלך בפורום כנראה שזה בסדר, שאת לא חצית גבולות. מקווה שתוכלי לראות דברים באור קצת שונה שיקל עלייך את הכאב ואולי יאפשר לך לחזור ולהרגיש שייכת. שלך שירה

22/05/2019 | 08:48 | מאת: .במבי פצוע..

אביב אהובה ! רוצה לומר לך שאת יקרה לי.. אוהבת ואכפת לי ממך.. כאבו לי מילותייך... מתחשק לי לנענע אותך ולומר לך : "תגידי אביב, התחרפנת לגמרי ?? מה קורה לך ?? הדברים הרבה יותר מורכבים ..העולם לא שחור /לבן.. השתגעת אביב?? לדעתי, אין מישהי פה שלא מצטערת שאת לא כאן.. מי כמוך יודעת שלכולנו באגים וקשרים לא פשוטים.. אגב אביב.. לא הכרתי את מילותיו המדהימות של הנדריקס לגבי קשרים.. מדהים.. כתבתי לי מילים אלו ואני חושבת להקריא היום לאמא צביה בפגישה.. אגב,סנדיי,מנדיי וכו'... לשאלתך את אודי לגבי קשרים טיפוליים ו"הונאת המאה" אולי מילותיו אלו יהוו תשובה מספקת עבורך... אלא אם כן..כוונותייך בשאלה לאודי שונות... בכל אופן אביב יקרה !!! מה שאני רוצה לומר לך זה שאני מאוד מאוד אוהבת אותך... שלך, במבי.

22/05/2019 | 10:19 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני חושבת שזה מה שהיה לנו כאן. קשר סימביוטי שכאילו המית רגשית את הצדדים. אותך ואותי. היה לנו איזה יציר כלאיים שנקרא סוריקטה ואביב אביב וסוריקטה וכל אחת מאיתנו איבדה בה בפנים את ההגדרה העצמית. כמה קל לנו. כמה בלתי נסבל. מה דעתך? אין בכוונתי כעת להכאיב. באמת. סוריקטה

22/05/2019 | 13:13 | מאת: ינשוף

אביב יקרה טוב שנתת לכאב מקום....הלוואי בזה ששחררת אותו תורגש הקלה ואפילו ריפוי... את תמיד בליבי ולומדת ממך המון ינשופים

22/05/2019 | 16:42 | מאת: חטוליתוש

צודקת נאמרו המון דברים קשים ואשמות מאוד כבדות את פגועה מאוד וגם נעלבת...כואבת...כי את יודעת שלא עשית שום דבר רע שום דבר פגום ...להפך רק נתת מעצמך הכל למען כולן פה במקום הזה .... ואולי היו שלא ידעו להעריך אותך ולקחו את הנתינה שלך למקומות לא נעימים....לא נכונים מכל מיני סיבות... קשרים וירטואלים יכולים בהחלט להיות גם קשרים טובים לחיים שלמים עם נתינה של אהבה ואכפתיות... לא כל קשר וירטואלי אומר התקפה על.. וניצחון של... ממש לא !! אני עדה לכך.. !!!!! כואב לי שכך עזבת והבנתי למה עזבת אבל. .....להסתלק כך לתמיד ...לא הייתי חושבת על זה בכלל...כן לקחת זמן צינון...וכן לקחת פסק זמן לסדר לעצמך בראש ובלב שקרו דברים ... אהובה שאת כבר קיוותי שתכנסי כדי להשאר ולא כדי להפרד !!! בבקשה תשקלי שוב את ענין העזיבה...!! אוהבת אותך חטולית

22/05/2019 | 18:17 | מאת: אביב 22

תודה על המילים החמות שלכן ... לא חושבת שאתן שונאות אותי גם הבנתי בדיוק מאיפה כל דבר נכתב ...זה בהגיון במקומות הפגועים, כן קרבן ככל שעבר הזמן המפלצת גדלה וגדלה ולכן כמו שציטטתי קשרים גם מרפאים ...העזתי לכתוב את מה שהרגשתי איווררתי רגשות ...הכתיבה יצרה סוג של אינטגרציה בן הרגש להגיון קראתי אותכן וריגשתן כולכן ... וזהו לא צריך יותר מזה מבחינתי ... זה שאני לא כאן באמת לא שייך לפיצוץ ... הוא אולי היה סוג של דחיפה ..... אתם חשובים לי וחסרים לי מאוד אבל אני באמת לא כאן כי אני רוצה ללמוד לצאת מהבועה של הבדידות במציאות וזה קשה ..... וגורר תהליכים קשים בטיפול ... אז באמת תודה לכן ...אבל אני באמת ממשיכה במסע .....ואין ספק שאבוא לבקר ....ותודה שאתן מאפשרות אוהבת אותכן כולכן....

22/05/2019 | 18:21 | מאת: אביב 22

וסוריקטה ....אולי גם התהליך הזה ששתיינו מנסות כבר הרבה זמן דווקא בדמיון שלו בקושי בכאב בצעד החוצה שניים פנימה ...יצר את הסמביוזה.. קשה לצאת למסע להביט בכאב בבור הריק ולקבל שזה מה יש ....קשה ליצור קשרים חדשים ....קשה לאכול ,אחרי צום והימנעות ארוכים כל כך .. גם לא ממש יודעים איך ... בהצלחה ....ושוב שימרי עלייך בדרך

23/05/2019 | 06:02 | מאת: אביב 22

קראתי אותך שם למטה...אני יודעת שזה קשה את מוכרחה עוד עזרה עד שהוא חוזר אחרת את כל הכאב התסכול והכעס יגדלו ויגדלו לממדי מפלצת ...ופשוט הקשר לא ישאר.. זה מעניין השיח הזה שעכשיו שמדבר על קשרים ..כאלה ואחרים ...תלחמי על הקשרים שלך .... למשל כאן נראה לך שאודי יראה /יזכור בכל הסבך הזה הודעה קטנה מיום שני .....תני לה הקפצה למעלה .. קחי מקום מגיע לך ..תעשי את זה בשביל שירה בשביל כול המכלול ... אוהבת אותך שימרי שימרי שימרי עלייך .....

23/05/2019 | 06:09 | מאת: אביב 22

תודה אני רואה כמה חשוב לך שהדברים יחלחלו ... מאוד מעריכה שאת מוצאת מילים .... גם קראתי אותך שם למטה למטה ....זה בסדר מותר וחשוב שהקשרים לא יהיו זהים זה בסדר להרגיש חיבה ואהבה בצורה אחרת אחד מהשני ...זה טבעי !!!!! במבי ....אל תוותרי על אחותך מהפחד שאולי מישהו מרגיש משהו.. זה בסדר גם להרגיש קנאה .... את בסדר ,כולנו בסדר עם כל הבאגים האלה שיש בנו ....

23/05/2019 | 18:12 | מאת: שירה2017

אביב יקרה לי מאוד, תודה על המילים ותודה שאמרת שכדאי שאפנה גם למעלה... וגם תודה שאת כאן

23/05/2019 | 19:41 | מאת: סוריקטה

הי שירה, מצטרפת לדאגה להיעלמות (גם) שלך, שירה, בתוך הסבך. גם אני הייתי שמחה להקשיב (עבורי ועבורך) למחשבות של אודי בהקשר לדברייך. ייתכן שהמטפל שלי היה מדבר על צדדים תוקפניים שמזמינים אמא שאינה חומלת. ייתכן שגם על זעם, אשמה או נקמה. אז גם קצת מילים ממני אלייך, שירה. אם תראי. מקווה שלא נוסט מידי. שולחת דאגתי, סוריקטה

הי אביב, את בסדר, נקודה. אני יודע שההרגשה קשה, ואני רואה את הגלים סוערים כאן (מדברים אחרים אמנם, אבל בהחלט ייתכן שיש קשר). תני לזה זמן. אני משער שדברים יתייצבו ויקבלו את המקום המאוזן והנכון יותר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית