מנסה קצת לספר על עצמי...

היי... מנה קצת לספר על עצמי... סבלתי מאז גיל הגן מהשמנה, וגדלתי להיות בוגרת שמנה. בגיל ההתבגרות התחלתי לנסות לצום ולהקיא, וכבר 18 שנים שאני חיה עם הפרעת אכילה. בגיל 16 אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית כי הייתי בדיכאון ואובדנית, פצעתי את עצמי ושנאתי את עצמי. הייתי מאושפזת כ-5 חודשים, ואז הגיעה תקופה טובה יותר, במסגרת בית ספרית שהכילה אותי ופרחתי שם. במקביל ירדתי עשרות קילוגרמים.. (אותם עליתי בהמשך...). ומאז ועד היום אני מזגזגת בין תקופות יותר טובות, בהן אני מאוזנת, לבין תקופות מזעזעות שכוללות דיכאון, חוסר תפקוד ופגיעה עצמית. התקדמתי בהמון מובנים בחיים. ממצב של הימנעות לעשות דברים בגלל חרדה קשה הגעתי למצב שסיימתי בהצטיינות תואר בחינוך לפני שנתיים. לפני שנתיים התאשפזתי במחלקה להפרעות אכילה למבוגרים, בפעם השניה, והייתי שם 3 חודשים. משם עברתי לבית שיקומי למחלימות מהפרעות אכילה. קיבלתי הרבה דברים טובים בבית השיקומי, ובעיקר האכילה שלי הייתה בגדול מסודרת, מידי פעם בולמוסים קטנים, אבל בסך הכל הייתה לי שנה שקטה מסימפטומים של הפרעת האכילה. למדתי שם גם להיות יותר עצמאית ועוד דברים. אבל גם היה שם לא פשוט, עם כל החוקים והנהלים, ובעיקר ליקויים בהנהלה. לכן, באוגוסט האחרון, בניגוד להמלצת הצוות, החלטתי לעזוב. עברתי להתגורר לבד, בצפון הרחוק, התחלתי עבודה חדשה... אבל לא עבר חודש, והכל חזר. הבולמוסים חזרו ובגדול, גם ההקאות. ניסיתי לדאוג לעצמי לטיפול, פניתי למרפאה לבריאות הנפש פה, שם אני במעקב פסיכיאטרי ומשם נתנו לי גם את העובד סוציאלי שאני לא כל כך מסתדרת איתו. נפגשנו רק 3 פעמים, אבל זה לא מסתדר. העובדה שאני לא מוחזקת עכשיו בטיפול טוב ועוטף ממש מורגשת. התרגלתי להיות מוחזקת ושמורה בטיפול, התרגלתי שיש עם מי לדבר והתרגלתי שיש מי שאכפת לה ממני. עכשיו אני לא מרגישה ככה. בנוסף, בגלל טעות שלו ובגלל שאני לא יכולה, יוצא שלא נפגשנו בשבוע שעבר וגם לא השבוע, כלומר רק ביום חמישי הבא נפגש, ורק אז אוכל לדבר אתו על כך שאני לא רוצה את השיטה הטיפולית שהוא בחר לי (התנהגותית). אני חוששת שלא יהיה לי האומץ להגיד לו שאני רוצה להחליף מטפל. קבעתי תור לדיאטנית, שאני מכירה היטב ואוהבת מאוד, לשבוע הבא. אולי זה יקל עליי במשהו. בינתיים אני אוכלת את עצמי למוות.... אז אני מצד אחד מרגישה מאוד טוב, בעיקר בעבודה החדשה, וזו התחלה חדשה ומרגשת, מצד שני-הבולמוסים..... תודה למי שקרא, אשמח לתגובות.

הי שיק, שמחתי לקרוא את מה שכתבת את נשמעת מאוד אינטליגנטית, מודעת לעצמך ורגישה תוכלי בבקשה להסביר (רק אם נוח לך) את מקור הכינוי שלך? סתם זה פשוט סקרן אותי...

הכינוי הוא חצי מהשם האמיתי שלי....

היי שיק, תודה על השיתוף...וואו, מאוד לא פשוטה ההתמודדות שלך, אולי את פשוט מחפשת משהו מכיל ופוחדת ששיטה התנהגותית לא מספיק מכילה? אולי אפשרי לשלב כמה שיטות...אני לא מכירה את בריאות הנפש אבל זה יכול לשמש מקום טוב להתחיל בו, גם אם תחליטי שלא עם העו"ס הזה אולי יכולים להציע משהו אחר? ודיאטנית חשובה במקביל לטיפול נראה לי...שמחה שלא עזבת הכל לצפון כדי לברוח ולא לטפל אלא יותר נשמע שאת מבינה שאת זקוקה לטיפול והחזקה, מקווה שתמצאי את מקומך בטיפול נכון, מבין ומכיל, עם כל זה שיטה התנהגותית הכי מתאימה להתנהגות לא? הפרעה באכילה זו התנהגות לא? תקני אותי או אודי יתקן אם אני טועה..בהצלחה וברוכה הבאה.

נראה לי שאת צודקת. אני חושבת שטיפול התנהגותי מאוד לא מכיל. ואני זקוקה כל כך להכלה ואמפתיה, קבלה ואכפתיות.... אני חושבת שאת הטיפול ההתנהגותי צריך להשאיר לדיאטנית, והטיפול הרגשי צריך להיות דינמי.

תודה על שיתוף. כמוך מתמודדת עם הפרעת אכילה אמנם לא הייתי מאושפזת אף פעם (את אמיצה שבחרת לעשות זאת ) ובכל זאת מתמודדת בתופעות ובקושי של האכילה .. אני אוהבת את הרוח שאת מביאה אתך של נסיון חיים וטיפולים ..רוח שזוכרת את הטוב לצד הרע .. וראיתי את תודותייך שם על העץ .שוב ברוכה הבאה ☺

זה לא אופייני לי, לראות את הטוב לצד הרע, רגילה לראות רק את הרע, אבל הנה עכשיו אני לגמרי חיה את שני הצדדים במקביל, וזה מרגש אותי שיש לי האפשרות הזו. האם את רוצה לספר יותר על הפרעת האכילה? איזו הפרעה? האם את מנסה לטפל בה? רק אם נוח לך כמובן...

הפרעת האכילה שלי היא רק סימפטום לבעיות אחרות . ההרס העצמי שלי מתבטא בעיקר דרך האכילה בבולמוסים מטורפים ולעיתים גם הקאות . לא מגדירה את עצמי בסוג מסויים של בעייה כי לדעתי יש לי מכולם על הרצף כל פעם נוטה לכיוון אחר . מן הסתם יותר לאכילת יתר ובולימייה . טיפול ניסיתי כל מיני זה תמיד נגמר כשההרס היה גדול מידי . לא פשוט ,אולי הסימפטום הכי קשה וברור לי על מה הוא יושב .. בסוף אני אצליח להתחבר לגוף הזה ..

תודה על השיתוף הכנה שמחה שאת כאן איתנו

הי שיק, נתפסתי למשפט שרשמת: 'אוכלת את עצמי למוות', הוא נשמע מעולם הפרעות האכילה וגם אזכיר את האנורקסיה. ולהבנתי - הבולמוסים וההקאות הן די היינו הך, כאשר יש היפוך בין להכניס ולהוציא. פנים וחוץ. תלות ועצמאות. בינתיים, סוריקטה