זעם

אודי, יש בי זעם עצום. לצערי הזעם מופנה כלפי הילדון המתוק והתמים שלי. לא אלימות פיזית חלילה אבל אלימות מילולית (שזה לא פחות נורא). אח"כ אני מתמלאת ברגשות אשמה נוראיים אבל לא מצליחה לעצור את הפעם הבאה.... גם בטיפול לא טוב. מרגישה לא מובנת. תסכול נוראי. בא לי לדפוק את הראש בקיר. נטע.

עצוב וכואב... יכולה רק להציע שתביאי לכאן את הזעם והכעס אפילו ברגע האמת אנחנו נכיל אותך ונעטוף. איתך בקושי בכאב שולחת כוחות וחיבוק אם נכון לך