נגישות
נגישות

תרופות פסיכיאטריות..................

דיון מתוך פורום  תופעות לוואי בטיפול התרופתי

24/12/2018 | 00:28 | מאת: דודו

האם תרופות פסיכיאטריות עלולות לפגוע בתפקוד קוגנטיבי וקוגנציה שזה כולל תרופות אנטיפסיכוטיות דור שני כמו אינווגה וסרוקוול ואנטיפסיכוטיות דור ראשון כמו אנטומין ותרופות אנטידיכאוניות ssri ו ssnri ומירו-רמרון ותרופות מייצבות מצב רוח כמו דפלפט וטגרטול ותרופות להרגעה שזה בנזודיאזפינים כמו וואבן ואנטיהיסטימניים שזה פנרגן וחוסמי ביתא שזה דרלין ??!! האם תרופות לטיפול בתופעות לוואי של אנטיפסיכוטיים שזה אנטיכולינרגיים כמו דקינט וארטאן-פארטאן פוגעות בתפקוד קוגנטיבי וקוגנציה ??!!! אם התשובה היא כן אז מהו הטיפול לפגיעה בתפקוד הקוגנטיבי והקוגנציה כתוצאה משימוש בתרופות פסיכיאטריות ??!! תודה .

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה מורכבת מאוד. תפקוד קוגנטיבי הינו מושג רחב מאוד הכולל קשב, זיכרון, למידה, תכנון, פתרון בעיות, תפקוד פסיכומוטורי ועוד. תרופות אשר עובדות על מערכת העצבים המרכזית עלולות לפגוע/לשנות בצורה זו או אחרת תהליכים אלה. תרופות אנטיכולנרגיות הינן תרופות המקושרות לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי קוגנטיביות (למשל 20% מהקשישים המטופלים). אנטי היסמין כגון פנרגן הינו בעל פעילות פעילות אנטיכולנרגית. תרופות ממשפחת האנטיפסיכוטים הן מהדור הראשון והן מהדור השני עלולות לגרום עייפות, נמנום סדציה וסחרחורת ובעלות פוטנציאל לשבש יכולת שיפוט, חשיבה ויכולות מוטוריות. תרופות אנטיאפלפטיות, הניתנות לטיפול במחלה ביפולרית כגון טגרטול ודפלפט, עלולות לגרום לבלבול, עייפות ולפגוע ביכולות מנטליות שונות. שימוש בבנזודיאזפינים מקושר סיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות, דליריום ודמנציה. תרופות אנטידכאוניות גם מקושרות לתופעות לוואי קוגנטיביות בשכיחות של 0.5%. קיימים גורמי סיכון לתופעות קוגניטיביות ביניהם גיל (קשישים וילדים בסיכון מוגבר), פגיעה במצב קוגניטיבי בבסיס, פגיעה מוחית, מועדות גנטית וריבוי תרופות. מחלות אקוטיות, הפרעות מטבוליות, התייבשות/תת תזונה, ניתוח ועלייה במינון של התרופות יכולים לתרום להופעת תופעות לוואי קוגניטיביות. על מנת למנוע ולצמצם תופעות לוואי קוגניטיביות יש צורך בהתאמת מינוני התרופות למצב הרפואי של המטופל, הפחתת מספר התרופות הכולל (כאשר אפשרי), עליית מינון הדרגתית, שימוש בתרופות, אשר פחות מקושרות לתופעות לוואי קוגניטיביות. כאשר מופיעות תופעת לוואי קוגניטיביות, לאחר שמאפיינים את הסיבות לתופעה (מבחינים בין תסמיני המחלה לבין תופעות לוואי מתרופות), ניתן להפחית מינון התרופה החשוד או להפסיקה, להשתמש בפורמולציות לשחרור מבוקר (כשקיימות ואפשרי), לספק טיפול תומך/ שיקום קוגניטיבי. אציין כי תסמיני גמילה של חלק מהתרופות שצוינו, כאשר מפחיתים אותן בפתאומיות גם יכולים לכלול תסמינים קוגניטיביים. לאור מידע זה, כאשר נדרש משטר טיפולי מורכב בהתוויות פסיכיאטריות, יש לעקוב אחר תופעות הלוואי הקוגניטיביות ובמידת הצורך להתאים טיפול עפ"י מצבו הרפואי של המטופל.

מנהל פורום תופעות לוואי בטיפול התרופתי