נגישות
נגישות

דליריום: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

גריאטריה: בלבול מבלבל

בלבול בגיל המבוגר אינו בהכרח סימן לבעיה נוירולוגית, ויכול לנבוע ממחלות "רגילות" כגון דלקת ריאות, אי ספיקת לב, דלקת בדרכי השתן ובעיות בבלוטת התריס תסמינים של בלבול אצל אנשים קשישים מקושרים באופן שכיח לירידה בתפקוד הקוגניטיבי. אולם, לעתים התפיסה הרווחת שעם ההזדקנות "הראש כבר לא מה שהיה פעם" עלולה להטעות ולעכב אבחון של מחלות הדורשות התייחסות רפואית. המקרה של ראובן בן ה- 84 הוא דוגמה לכך. ראובן החל לגלות סימנים של בלבול עמוק, שלוו בחולשה. גם העובדה שהטלפון היומי לבנו פסק העלה חשש אצל בני המשפחה, אשר מיהרו עם ראובן לרופא לאבחון. החום הגבוה והסימנים הובילו לאבחנה כי הוא סובל מדלקת ריאות. למרות הסטריאוטיפים הקיימים, בלבול חריף ופתאומי עלול להופיע על רקע של מחלה ולאו דווקא בגלל ירידה בתפקוד הקוגניטיבי או מחלה נוירולוגית. במקרה של ראובן מדובר היה בדלקת ריאות חריפה שהצריכה טיפול מיידי. קשישים המגלים סימנים של מצב רוח ירוד, בלבול...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לדליריום

אלצהיימר - תמונת המחשה
אלצהיימר מחקר חדש מצא כי גירוי מוחי בלתי פולשני מביא לשיפור בתופעת הקיפאון בהליכה בקרב חולי פרקי...
ללמוד עוד על דליריום
גריאטריה: בלבול מבלבל-תמונה

בלבול בגיל המבוגר אינו בהכרח סימן לבעיה נוירולוגית, ויכול...

מאת: ד"ר נחמה...
04/07/2012
אובדנות: זהירות, סטרואידים!-תמונה

במחקר בריטי מקיף נמצא כי טיפול בסטרואידים מעלה פי 7 את...

מאת: ד"ר עמית...
05/04/2012
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לדליריום?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

דליריום: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

הקדמה: אבי, בן 80, אחרי אירוע מוחי, סובל מאי ספיקת לב, לאחרונה נתנו לו פרוקור וכתוצאה מכך נגרם לו פרוקור לנג, כדי לבטל פגיעה זו נתנו לו במשך 10 ימים פרדניזון. במהלך התקופה האחרונה אבי החל עוד טרם לקיחת הפרדניזון, אבי התחיל לדמיין בעיות וניסה למצוא פתרונות לבעיה שבעצם לא קיימת הוא החל לספר סיפורים שכלל לא קיימים, כמו למשל שהוא התגייס השבוע לשירות מילואים. הוא נכנס לחדר השירותים ויכול לשהות שם שעות רבות ואוסר עלינו להפריע לו שם ומאיים על מי שמנסה לקרוא לו שיצא מהחדר שירותים שירביץ לו ...הוא מרבה לספר סיפורי ילדות, שוב ושוב אותו הסיפור, הוא לפעמים רוצה להגיד משהו, אבל לא יוצאות לו המילים, ועוד ועוד. התייעצנו כבר עם מספר רופאים: חלקם חושבים שזו דמנציה או תחילת אלצהיימר חלקם חושבים שזו תופעה של הפרדניזון ויש שחושבים שזה דליריום אשמח לשמוע מנסיונכם מה זה נראה לכם וכיצד עלינו לטפל אנחנו ממש אובדי אצות. רק אציין שבבדיקות דם לא נראה שחסר לו משהו או שקיימת בעיה כלשהי

לעדי שלום, אם ההחמרה במצבו אכן חלה בטווח הימים או השבועות הבודדים האחרונים, ולא נמצא פתרון במסגרת אמבולאטורית -- כדאי להשלים את הבירור באשפוז. כדאי להביאו לאשפוז דרך חדר מיון בהקדם. בברכת בריאות, כרמל ערמון

האם תרופות פסיכיאטריות עלולות לפגוע בתפקוד קוגנטיבי וקוגנציה שזה כולל תרופות אנטיפסיכוטיות דור שני כמו אינווגה וסרוקוול ואנטיפסיכוטיות דור ראשון כמו אנטומין ותרופות אנטידיכאוניות ssri ו ssnri ומירו-רמרון ותרופות מייצבות מצב רוח כמו דפלפט וטגרטול ותרופות להרגעה שזה בנזודיאזפינים כמו וואבן ואנטיהיסטימניים שזה פנרגן וחוסמי ביתא שזה דרלין ??!! האם תרופות לטיפול בתופעות לוואי של אנטיפסיכוטיים שזה אנטיכולינרגיים כמו דקינט וארטאן-פארטאן פוגעות בתפקוד קוגנטיבי וקוגנציה ??!!! אם התשובה היא כן אז מהו הטיפול לפגיעה בתפקוד הקוגנטיבי והקוגנציה כתוצאה משימוש בתרופות פסיכיאטריות ??!! תודה .

השאלה מורכבת מאוד. תפקוד קוגנטיבי הינו מושג רחב מאוד הכולל קשב, זיכרון, למידה, תכנון, פתרון בעיות, תפקוד פסיכומוטורי ועוד. תרופות אשר עובדות על מערכת העצבים המרכזית עלולות לפגוע/לשנות בצורה זו או אחרת תהליכים אלה. תרופות אנטיכולנרגיות הינן תרופות המקושרות לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי קוגנטיביות (למשל 20% מהקשישים המטופלים). אנטי היסמין כגון פנרגן הינו בעל פעילות פעילות אנטיכולנרגית. תרופות ממשפחת האנטיפסיכוטים הן מהדור הראשון והן מהדור השני עלולות לגרום עייפות, נמנום סדציה וסחרחורת ובעלות פוטנציאל לשבש יכולת שיפוט, חשיבה ויכולות מוטוריות. תרופות אנטיאפלפטיות, הניתנות לטיפול במחלה ביפולרית כגון טגרטול ודפלפט, עלולות לגרום לבלבול, עייפות ולפגוע ביכולות מנטליות שונות. שימוש בבנזודיאזפינים מקושר סיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות, דליריום ודמנציה. תרופות אנטידכאוניות גם מקושרות לתופעות לוואי קוגנטיביות בשכיחות של 0.5%. קיימים גורמי סיכון לתופעות קוגניטיביות ביניהם גיל (קשישים וילדים בסיכון מוגבר), פגיעה במצב קוגניטיבי בבסיס, פגיעה מוחית, מועדות גנטית וריבוי תרופות. מחלות אקוטיות, הפרעות מטבוליות, התייבשות/תת תזונה, ניתוח ועלייה במינון של התרופות יכולים לתרום להופעת תופעות לוואי קוגניטיביות. על מנת למנוע ולצמצם תופעות לוואי קוגניטיביות יש צורך בהתאמת מינוני התרופות למצב הרפואי של המטופל, הפחתת מספר התרופות הכולל (כאשר אפשרי), עליית מינון הדרגתית, שימוש בתרופות, אשר פחות מקושרות לתופעות לוואי קוגניטיביות. כאשר מופיעות תופעת לוואי קוגניטיביות, לאחר שמאפיינים את הסיבות לתופעה (מבחינים בין תסמיני המחלה לבין תופעות לוואי מתרופות), ניתן להפחית מינון התרופה החשוד או להפסיקה, להשתמש בפורמולציות לשחרור מבוקר (כשקיימות ואפשרי), לספק טיפול תומך/ שיקום קוגניטיבי. אציין כי תסמיני גמילה של חלק מהתרופות שצוינו, כאשר מפחיתים אותן בפתאומיות גם יכולים לכלול תסמינים קוגניטיביים. לאור מידע זה, כאשר נדרש משטר טיפולי מורכב בהתוויות פסיכיאטריות, יש לעקוב אחר תופעות הלוואי הקוגניטיביות ובמידת הצורך להתאים טיפול עפ"י מצבו הרפואי של המטופל.

אצל אחי התגלתה אי-ספיקת לב, ארבעה עורקים עם היצרויות ( 95-100 אחוז), בצקת ברגליים, גודש ריאתי, מאושפז ומתקשה ללכת ולתפקד בכוחות עצמו. בתחילת האשפוז היה דליריום והוא כמעט חלף ויש גם סכרת מאוזנת ברקע. הרופאים מסבירים כי דרוש ניתוח מעקפים, אך בינתיים אי אפשר לנתח. אודה לכם אם תסבירו, למה אי אפשר לנתח, ובאלו תנאים יהיה ניתן לנתח.

אנחנו ממש לא יכולים להסביר מדוע לא ניתן לנתח. את זה קובעים רק צוות הרופאים שמטפלים בחולה,רואים אותו ,בודקים אותו,מעריכים את הסיכונים והסיכויים.. ומחליטים .

אחי מטופל פסיכיאטרית ב 300 מ"ג לפונקס , 100 מ"ג אטומין, 1.5 מ"ג קלונקס ולתופעות לוואי בדקינט 4 מ"ג כאשר לפני 3 ימים היה מטופל ב 2 מ"ג בלבד של דקינט. כמו כן מקבל כל שבועיים e.c.t לאחר 3 ימים שהעלו לו את הדקינט טוען למחשבות של פגיעה באדם קרוב טוען שממתי שנתנו לו את האטומין (קרוב לשנה) הוא פחות תקשורתי ומדבר ונכון להיות לאחר הוספת הדקינט הולך כמו זומבי ועם מחשבות לפגוע באדם קרוב האם יש אינטרקציות בין התרופות שיכולות להסביר את הדברים שהוא חש?

בפנייתך ציינת כי לאחר עליית מינון ה Dekinet אחיך החל לסבול ממחשבות שונות ולהתנהג כמו "זומבי". חלק מתופעות הלוואי של Dekinet (אשר החומר הפעיל בו הינו Biperiden) הינן שינויים בהתנהגות ואגיטציה. יתכן כי העלייה במינון הובילה להחמרה בתופעות לוואי אלו. בפנייתך ציינת בנוסף שמאז תחילת נטילת התכשיר entumine (אשר החומר הפעיל בו הינו Clotiapine) במקביל לתרופות הנוספות- חל שינוי בהתנהגות של אחיך. בהקשר זה יש לציין כי שילוב של Dekinet עם תכשירים אנטיפסיכוטיים (כגון Entumin ו Clozapine) עלול לגרום לתופעות לוואי אנטיכולינרגיות ולסינדרום אנטיכולינרגי המתבטא (בין השאר) בעליית קצב לב ובשינויי התנהגות הכוללים בלבול, הזיות, היפראקטיביות ועצבנות. בנוסף, שילוב של Dekinet עם תכשירים אחרים אשר מדכאים את מערכת העצבים המרכזית (כגון Clonex) עלול להחמיר סימפטומים סדטיביים ולגרום לישנוניות, אפאטיות וירידת רפלקסים. ההשפעה האנטיכולינרגית של Leponex ו Entumine עלולה לקדם מצב של דליריום המתבטא באי שקט, הפרעות בהתמצאות והזיות. אינטרקציה זו עלולה להתקדם ל- Neuroleptic Malignant Syndrome, תסמונת המחייבת התערבות רפואית דחופה ומאופיינת, בין השאר, בירידה בכושר התנועה, אי שקט, עלייה בדופק ובלחץ הדם. שילוב התרופות הנ"ל עם Clonex, המשפיע על מערכת העצבים המרכזית, עלול להוביל לדיכוי אדיטיבי של מערכת העצבים ולדיכוי נשימה. מפנייתך משתמע כי מדובר בטיפול מורכב, הכולל אינטקרציות בין תרופתיות רבות. מומלץ ליידע את הרופא המטפל בכל שינוי בהתנהגות ולהיוועץ עימו על המשך הטיפול התרופתי וניהול תופעות הלוואי.