מחשבות לאחר החלמה מדיכאון מג'ורי חריף

שלום ד"ר, שמי עידו (שם בדוי), בן 28. לפני כשנה נכנסתי לדיכאון קל בעקבות משחק עם התרופות.. התחלתי בבר והפסקתי ושיחקתי עם זה כל הזמן. ולא הבנתי בהתחלה שאני בדיכאון מסויים עד שבסוף שהגעתי למצב של דיכאון חריף ביותר שמלווה בדה פרסונליזציה ובדה ריאליזציה. וגם אז לא הבנתי שזה דיכאון והפסיכיאטרית שכנעה אותי שמדובר בדיכאון פשוט. אף פעם לא חוויתי כזה דבר בחיים שלי. רק כשהגעתי לקריסה חזרתי לקחת לוסטרל במינון 200 מ"ג. התגובה התחילה רק אחרי 11 חודשי טיפול שבהם פשוט לא הגבתי לתרופה שזה הזוי. יצאתי מהדיכאון בזמן האחרון ואני מזהה את עצמי במראה ושומר על שגרה והכל בסדר. פשוט מעניין אותי לדעת למה זה קורה? אני בחור מאוד יפה, תמיד אומרים לי שאני אחד הבחורים היפים שפגשו, אינטיליגנט באופן מרשים מאוד ולא חסר לי כלום. למה זה קרה? קרה לי משהו בילדות? יש לי איזו תמונה רעה בראש מהילדות שאני לא מצליח להעלות אותה אבל לא בטןח אם היא אמיתית או שסתם אני מכניס לעצמי דברים למוח וחופר בנושא.. אני גם בכללי מאוד אובססיבי לדברים. בעבר היו לי אובססיות לניקיון, לכביסה, לשיער שלי וכל מיני. הפסיכיאטרית אומרת שיכול להיות שבעבר האובססיות היו כתוצאה מדיכאון קל כלשהו ושהוא היה הבסיס לאובססיות.. למה אני בן אדם שחולה בדיכאון ורק אחרי שנה עם מינון מקסימלי מגיב? האם זה משהו שקשור בילדות? האם זה ביולוגי פשוט? אציין שאין לנו דיכאון במשפחה. לא להורים, לא לאחים ולא במשפחה המורחבת. לעולם לא היה דיכאון! בנוסף, אני מעשן סיגריות מגיל 19 ופשוט לא מצליח להפסיק. קצת לפני הדיכאון המג'ורי ניסיתי לנסות כל הזמן להפסיק ונכשלתי וכל היום התעסקתי בלהפסיק לעשן. בקיצור נראה לי שיש כאן הרבה גורמים ביולוגיים של משחק עם תרופות, עישון סיגריות שגורמות לדיכאון לפי מה שהבנתי, וכשלונות בהפסקת עישון שאולי גם הוסיפו שמן למדורה וכנראה היה לי מאוד קשה לקבל את זה שאני חייב להפסיק לעשן. אני מת להפסיק לעשן. לא מצליח פשוט. אולי כדאי להפסיק בהדרגה פשוט? אני לא מסוגל להפסיק הכל בבת אחת. אני מתעסק בתחום המחשוב, אני ממש טוב בזה וזה כסף מצויין אבל אני פשוט מרגיש חוסר משמעות הרבה פעמים ככה שאני לא מצליח להפסיק לעשן. כי אני בן אדם מאוד הומני, כל הזמן חושב על שינוי העולם ועל צדק. מצד שני אני באמביוולנטיות, כי אני לא רוצה לעסוק במקצוע הומני.. כי אני מתרגש מזה יותר מידי, נכנס לאובססיות ולוקח דברים קשה. הפסיכיאטרית שלי אומרת שאני חייב אבל חייב פסיכותרפיה ונראה לי שאחרי כל התסביכים הפנימיים הללו שתיארתי אתה גם חושב ככה. אשמח לתשובה.

אם אסכם את שאלתך, אתה שואל כמה שאלות: 1. למה הגבת רק לאחר 11 חודשי טיפול ? האם זהו נגרם של תסביך ילדות, או ביולוגיה בעייתית? 2. באם זוהי אכן בעיה ביולוגית- כיצד זה נגרם, אם מעולם לא היה בהיסטוריה המשפחתית דיכאון? 3. באם ביולוגי כנ״ל, האם גם העישון גרם לזה? 4. בקשר לעישון, האם כדאי להפסיק בהדרגה? 5. האם יתכן שזה נגרם מאמביוולנטיות, הכוללת אובססיה ולקיחת דברים קשה? 6. לאור הנ״ל (3 ואילך) האם הפסיכיאטרית שלך, שהמליצה מאוד על טיפול פסיכולוגי, אכן צודקת שאתה צריך את זה? אפשר לחלק את זה לשני שאלות כלליות: 1. האם הגורם בסיפור שלך הוא ביולוגי, ואז מספיק איזון תרופתי, או שמא (גם) פסיכולוגי ונובע מאישיות בעייתית, שאז אכן צריך טיפול פסיכולוגי? 2. אופן הפסקת העישון. אז על השאלה בנוגע לאופן ההפסקה אם סיגריות, לא אענה, כי זו שאלה לרופא שלך. בסיגריות, בשונה מסמים, שתי האופנים, מיידי והדרגתי, אפשריים, וזה תלוי בכמה סיבות. כדאי להתייעץ עם הרופא משפחה או לפנות לסדנת גמילה מטעם הקופה ותקבל ייעוץ פרטני או בקבוצה. אפשר גם לפנות לפורום התמכרויות באינטרנט, או ספציפית פורום גמילה מעישון, ולשאול מה הכללים בזה, מתי הדרגתי ומתי מיידי. בנוגע לשאלה הראשונה שהיא רוב שיחתך- דיכאון, ככל ההפרעות הנפשיות, נגרם, על פי ״המודל הביופסיכוסוציאלי״ (למען הקלת הקריאה: ביו-פסיכו-סוציאלי), משלושה גורמים אפשריים, ולפעמים גם משלושתם יחד (כל אחד נותן אחוז מסויים, שבסטטיסטיקה בקרב כללות האוכלוסייה, יש השערות ומחקרים שונים מה גורם יותר ולא אכנס לזה כעת): 1. ביולוגי (בקיצור: ביו) = חוסר איזון כימי במוח, הגורם לבעייה נפשית ספציפית, למשל- דיכאון והתמכרות (-כולל סיגריות. התמכרות שייכת באופן כללי לבעייה בויסות דופמין). התרופות עובדות לתקן את הבעיה במנגנון הביולוגי. את הבעיה הביולוגית יש בדרך כלל גם כאשר הבעיה לא נגרמה בעיקר מביולוגיה בעייתית, כי כתוצאה מגורם אחר נפעל גם בעיה באיזון הכימיה במוח, ועל כן התרופות עוזרות במרבית המקרים שבהם אכן יש בעיה ביולוגית. בכל אופן, ביולוגיה כגורם ראשוני הוא רק אחת מתוך שלושה גורמים כלליים. 2.פסיכולוגי (בקיצור: פסיכו). מהלכי רוח ונפש המביעים לבעיה נפשית. זה יכול להיות למשל ראייה פסימית, חוסר ביטחון עצמי (שעלול לגרום למשל לדיכאון), ועוד ועוד. באם מדובר בגורם פסיכולוגי, יותר יעזור טיפול פסיכולוגי, אף שבמקרים מסויימים גם אם הגורם בעיקר או רק ביולוגי, הרי שהביולוגיה גורמת גם לעיוות מחשבה: אדם בדיכאון, למשל, חושב שונה מאדם שאינו בדיכאון, והטיפול הפסיכולוגי מנסה ובהרבה מקרים מצליח- לטפל בעיוותי דפוסי החשיבה שבמוח המדוכא (או הפרעה נפשית אחרת). כך שלפעמים גם בביולוגי עוזר טיפול פסיכולוגי, זאת באם ניכר שיש עיוות בדפוסי החשיבה. הפסיכיאטרית שלך צדקה, כי אפשר להבין ממך שאכן יש עיוות בדפוסי החשיבה שטיפול פסיכולוגי יוכל, אולי, להוציא אותך מהם, לפחות חלקית ואולי גם במילואו. 3.סוציאלי (חברתי): למשל מות אדם קרוב או התעללות כלשהי ועוד. גורמים סביבתיים. יש השערה של פ׳יאג׳ה (פסיכולוג מהמאה הקודמת) שזהו יותר מ90 אחוז מהגורם העיקרי לבעיות נפשיות. כמדומני שכיום לא כל כך מסכימים עם זה, מבחינת המספר שהוא נקט, אך אכן זהו אפשר לומר 40 אחוז או יותר מהגורמים לבעיות נפשיות, בחלק גדול מהמקרים, בהם אכן היו נסיבות חיים בעייתיות. עניתי לך אם כן, עד כה, על 2 וחצי שאלות מה6: (4) על אופן הפסקת העישון, (6) על הצורך בטיפול פסיכולוגי, ועל חצי השני של 1- הגורם לבעיה שלך. כעת אענה על החצי הראשון- הרבה גורמים לדבר, והעיקר הוא שסוף סוף אתה מגיב. התוצאה היא העיקרית, ופחות הדרך שעוברים עד להשגת המטרה המיוחלת. ״העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין, דאגה מנין?״ (אבן עזרא). עכשיו בנוגע לשאלה 2- גם בקרב מי שללא היסטורייה משפחתית נפשית, יכול להיות בעיה נפשית (נפוץ מאוד!), אף שבקרב אלו עם ההסטורייה משפחתית גדלים אחוזי הימצאות הבעיות הנפשיות, כולל דיכאון. נשאר לענות על 3 ו-5: 3.האם עישון גם גורם לדיכאון? התשובה: מחקר מלפני כמה חודשים (11.2019) נוטה לענות שיתכן מאוד שכן: עישון מכפיל את הסיכון להפרעות נפש בפרט דיכאון וסכיזופרניה. וכן הפוך: הסובלים מדיכ׳ וסכיזו׳ נוטים יותר לעשן. על כן כדאי מאוד לעשות הכל להינתק מהעישון, גם בשביל הבריאות הנפשית, בנוסף לגופנית (שאותה יודעים כבר מזמן שעישון טבק הורס). 5. האם נגרם גם מאמביוולנטיות וכו׳ (כמפורט בהודעתך)- כפי שציינתי לעיל, בהחלט יתכן, כגורם פסיכולוגי. בפרט מאוד יתכן שהוא מגדיל ומחריף את הבעיה הקיימת גם ככה. מקווה שעזרתי. כל טוב ושנה טובה, ממני (לך ולכל גולשי הפורום!)

בנוגע לתחילת התשובה על השאלה הראשונה- רציתי רק לומר שתרופות עוזרות לעיתים גם כשהגורם הוא בעיקר נפשי ופחות ביולוגי, מאחר וקיים גם בעיה ביולוגית בבעייה נפשית. רק שלפעמים הבעייה הביולוגית הקיימת היא סימפטום ותוצאה בלבד של הנפשית, ולפעמים הביולוגי הוא הגורם העיקרי והראשוני. בכל מקרה, התמקד בהפסקת העישון ובהסתכלות לעתיד במקום על העבר, והעיקר- שתרגיש טוב!.

ענית יפה מני! שנה טובה לכולם!