שתי שאלות

דוקטור ליבוביץ שלום וברכה, ראשית תודה על העבודה הנפלאה שלך. רציתי לשאול אם לא מסוכן מדי לבצע בדיקת CT (המבוססת על המון צילומי רנטגן) כאשר יש כבר לחולה סימנים ראשוניים למחלת סרטן הערמונית, אחרי ביופסיה, וכבר ישנם בגוף תאים לא בריאים, לא יציבים, אולי סרטניים. האם בדיקת MRI עדיפה? שאלה שניה - מהם איזורים היפואקווים (אולי היפואקטיביים?)באולטרא סאונד. המון תודה, ויום טוב.

שלום לך גלעד, ניתן לסווג את מחלת סרטן הערמונית ל 3 קבוצות סיכון אשר מאפשרות להעריך את הסבירות שיש לחולה גרורות מעבר לערמונית ואת הסיכון הנובע מן המחלה. כ 85% ממקרי סרטן הערמונית שייכים לקבוצת הסיכון הנמוך והבינוני ורק כ 15% שייכים לקבוצת הסיכון הגבוה. בחולים עם אבחנה חדשה של סרטן הערמונית בקבוצות הסיכון נמוך ובינוני, הסבירות לגרורות נמוך. למעשה, כאשר ה PSA נמוך מ 20 בחולים אלו הסבירות לאתר גרורות בבדיקות כגון CT בטן או מיפוי עצמות נמוכה מ 1%. מסיבה זו, בדיקות אלה לא נחוצות ואינן מומלצות באוכלוסיית חולים זו, ולכן מציאת חלופה עם פחות קרינה או ללא רינה איננה רלוונטית. לגבי שאלתך השניה - בעבר נעשה מאמץ קליני ומחקרי לאתר סרטן בערמונית באמצעות בדיקת אלטרסאונד דרך הרקטום (TRUS). בבדיקה זו ממצאים כהים (היפואקוגניים) נחשבו כחשודים לממאירות. הבעיה היא שהדיוק של שיטה זו נמוך ולא מסתמכים על זה כיום. חולה עם אבחנה חדשה של סרטן הערמונית עלול להיות נתון לדילמות והחלטות לא פשוטות. מומלץ במקרים אלה להתייעץ עם אורולוג בעל ידע וניוסיון בתחום האורולוגיה האונקולוגית. ד"ר דן ליבוביץ