התנהגות כפייתית

היי נטע, אם ברצונך לעזור לבתך להפסיק עם התנהגות מסוימת, ש לענות קודם כל על השאלה האם היא מעוניינת להפסיק את ההתנהגות. ייתכן שלא, וייתכן שכן, ושהיא אינה משתפת אותך בכך מאחר ששאלותייך מפריעות לה. אני מציעה לשאול אותה בצורה לא ביקורתית ושאינה נשמעת כהערה, האם ההתנהגות הזו מפריעה לה והאם היתה רוצה להפסיק אותה. לאחר מכן, כדאי לפנות לרופא אוזניים, לבדוק אם קיימת בעיה באוזן. במידה שאין, אפשר לפנות אח"כ לנוירולוג, לברר אם מדובר בטיק או בפעולה בלתי נשלטת. אם לא תימצא בעיה רפואית, ייתכן שהפעולה אכן מתבצעת כ"הרגל מגונה", על מנת להרגיע מתחים, לחצים, שיעמום וכו'. במקרה זה, הטיפול מאוד דומה לטיפול בכסיסת ציפורניים, חיטוט בעור, תלישת שיער כפייתית וכו'. בתחילה, מפתחים מודעות להתנהגות הזו- מציינים אותה בכל פעם שהיא מתרחשת, רצוי על ידי רישום. זאת כדי למנוע אוטומטיות של ההתנהגות ולהפכה למודעת, כך יותר קל להפסיק אותה. לאחר מכן מזהים סיטואציות שבהן מתרחשת ההתנהגות הזו, ומכינים פעולה מרגיעה חלופית (למשל לחיצה על כדור לחץ, או פעולה אחרת שמחייבת שימוש בידיים). ניתן גם ללמוד טכניקות הרפיה וטכניקות להפחתת לחצים. את יכולה להציע לה כל זאת במידה שתביע נכונות לשנות את התנהגותה. בהצלחה!