שאלה

היי לינוי, אני באופן אישי (ומקצועי כמובן) מעדיפה את הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי על פני הטיפול הדינמי, בדיוק מהסיבה שציינת. טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא ממוקד בבעיה, ומטרתו, מעבר ליצירת קשר טיפולי והבנה של אירועי ילדות, היא לשפר בפועל את הסימפטומים של הדיכאון תוך זמן יחסית קצר (מספר חודשים). בתחילת הטיפול לא מגדירים (לרוב) במדוייק את מספר הפגישות, אלא מעריכים כמה זמן ופגישות יעברו עד להשגת המטרה. הערכה זו יכולה להשתנות כאשר ההיכרות עם המטופל, בעיותיו והמשאבים שלו (כוחות, שיתוף פעולה, מערכות תמיכה מבחוץ) מעמיקה. עם זאת, טיפול התנהגותי קוגניטיבי בדיכאון אינו נמשך שנים. אם אין הטבה מספקת, נהוג להמליץ על טיפול פסיכיאטרי במקביל. עקרונית, בטיפול מהסוג הזה אמורים להתחיל לראות שינוי כלשהו בסימפטומים תוך 10 פגישות לכל היותר. אם הדבר אינו קורה, יש לברר עם המטפל מדוע. צר לי שנוצרה תלות במטפל שלך, וכנראה שגם הוא אינו תורם להפחתת התלות (וייתכן שאף מעודד אותה, בין אם במודע או לא). לשאלתך, לא ניתן לפנות לשני מטפלים במקביל. אם את מעוניינת לנסות טיפול בשיטה אחרת, יהיה עלייך להפסיק את הטיפול אצלו. הדבר עשוי להיות קשה עבורך, אך שבירת התלות עשויה להועיל לך מאוד. כמו- כן, ניתן לפנות במקביל לטיפול פסיכיאטרי לקבלת תרופות נגד דיכאון. טיפול על ידי פסיכיאטר ניתן במקביל לטיפול פסיכולוגי, ובמקרה זה כן ניתן לקבל טיפול משני מטפלים (פסיכיאטר ופסיכולוג).