הפרעת אישיות גבולית.?.................

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

22/12/2019 | 11:08 | מאת: יואב

בן 37 נשוי עם 2 ילדים יש לי פחד עצום ולא עוזב אותי עד להסתגרות שמה שיש לי הפרעת אישיות גבולית , לאחרונה אני חווה סוג של דיכאון וחרדה ואני מטופל תרופתית אבל טני לא מרגיש את השיפור הניכר כלומר לא מרגיש את הדיכאון בעוצמה שהייתה ולא את החרדה ואני מפחד שמה שנשאר והמפחיד אותי זה האישיות שלי שהובילה אותי למצב הזה , כל היום אני מחפש לעצמי את האבחנה של אישיות גבולית אין מאמר שלא קראתי אותו והפחד שלי הוא שיש לי את ההפרעה הנוראית הזו , הפסכיאטר שלי טוען קודם נטפל בדיכאון ובחרדה ואז נראה מה ״נשאר״ ואז יטופל בשיחות . כל חוויה שיש לי כל מחשבה שיש לי התחלתי לקשר אותו לאישיות גבולית פשוט אני עובר סיוט מטורף התחלתי לפתח סימפטומים של ההפרעה הזו , כן אני מרגיש שאף אחד לא מבין אותי , כן מצבי הרוח שלי משתנים יום סבבה ויום חרדה ודיכאון או חרדה לא מובנת לא מכיר את עצמי יציב מבחינה רגשית אלה עליות וירידות עד לנקודה הזו שהגעתי אליה שאני כבר לא מסוגל לשאת את הכאב הזה את החרדות האלה את הפחד מהעתיד הפחד מהילדים הקטנים שלי פחד מאשתי פחד שאולם נטשו אותי כשאני במצב הזה עד למצב של חודש בבית לא ללכת לעבודה מרוב דיכאון וחרדות איבדתי את הכיוון שלי כבר , ולא יודע מי אני ומה אני , אני מרחם על הילדים שלי שנולדו לאבא כזה , לפני המשבר הזה היו כל חיי לילדים המקסימים האלה , היום אני כמעט לא מתקרב אליהם כשהם רוצים לשחק איתי מי מתעצבן או שאין לי כוח אליהם או יושב לבד בבית מול הטלוויזיה , אשמתי אמרת לי שאני הרסתי להם את החיים ואת עצמי ואת המשפחה , אומרת לי שאתה כל הזמן רוצה להיות מסכן מול ההורים שלך אתה רוצה להיראות מסכן אתה רוצה שירחמו עליך ואני כן יש לי את התחושה הזו שירחמו עלי שאני כן מסכן לא יודע מאיפה באה המחשבה הזו והגישה הזו , פשוט הילדים קרעו לי את הלס שאני לא מסוגל לתת להם את החום שמגיע להם לא הייתי כזה בחיים הייתי הכי מסור אליהם בעולם ילד בן 5 וילד בן שנה וחצי , האם באמת יש לי אישיות גבולית ואמשיך לוות את ההרס העצמי הזה ?? אם יהיו לי מחשבות אובדניות למרות שיש לי מחשבות אובדניות אבל לא אעשה כלום לעצמי, כשאני עם אנשים אני אין לי כלום פשוט מתנהג הכי טוב שיש הכי חזק הכי סבבה , אבל כשאני לבד עם עצמי כל הדיכאונות צפים הקונפליקטים הפנימיים צפים השאלה הקשות על עצמי על אי היכולת שלי חוסר ביטחון עצמי מוחלט הכל צף מדבר לעצמי על הכאב שלי למרות שכל העולם היה רוצה לחיות את החיים שלי בית עובדה משפחה רכבים הכל יש לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יואב, קראתי בעיון את פנייתך והרושם שלי הוא שבעיית הבעיות שלך, שאתה מאוד פעיל ביצירתה ובהחמרתה, הוא ה"חפירה" (rumination): https://www.giditherapy.co.il/?p=236 כלומר, חיטוט עצמי אין-סופי שיוצר ומגביר דיכאון. דיכאון מהסוג שאתה מתאר יכול להיות תסמין של הפרעת אישיות גבולית, אם כי הרבה יותר אופייני לה הוא אי יציבות רגשית. אני משער שמה שהפסיכיאטר שלך התכוון אליו הוא שיש לטפל קודם כל בדיכאון ולאחר שיירגע יהיה מקום לגעת באישיות שלך. הוא לא אמר לך שאתה סובל מהפרעת אישיות גבולית. אתה, לעומת זאת, עושה כל מה שאפשר כדי להחמיר את הדיכאון ע"י החיטוט העצמי המתמיד באינטרנט במקום לעשות לעצמך "תכנית עבודה" של עשייה שתסיח את דעתך מהמחשבות הדיכאונית. לשם כך, הייתי מציע לך לשקול טיפול התנהגותי (אפילו לא קוגניטיבי-התנהגותי כי את החלק הקוגניטיבי אתה עלול לנצל ל"חפירה") שיתמקד בעשייה ולא בפיתוח מודעות עצמית ותובנות עמוקות. כפי שתראה במאמר שצרפתי בקישור יותר ויותר מחקרים מצביעים על הנזק שב"חפירה" ולכן המלצתי לעשות תכנית מעשית של הסחות דעת כהשלמה לטיפול התרופתי (סדר יום, משימות, יציאה החוצה גם אם בתחילה בעזרת ליווי, מגעים עם אנשים בלי לספר להם על קשייך ולעשות כמה שיותר דברים שגורמים לך הנאה, כמובן לא כולל חיטוט נפשי וקריאה באינטרנט על הפרעות נפשיות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה עושה לעצמך! בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות