חרדה המלווה בכאבים

ד"ר רובינשטיין שלום רב, אני סובל מחרדה זה למעלה מ-3 שנים, ונמצא בטיפול פסיכולוגי פסיכודינמי מזה כשנתיים. באופן תמידי אני סובל מכאבים בחזה ומתופעות גופניות שונות כמו נימול בפנים (כאשר תמיד הממצאים הרפואיים הם שהכל תקין). קראתי מספר מאמרים שלך בנוגע להתאמת הטיפול ורציתי בבקשה לדעת פרטים בנוגע לשני עניינים: האחד, איזו תרופה יכולה לסייע לי בטיפול בכאבים, שכן אני מניח כיום שבטווח הקצר רק טיפול תרופתי יכול לסייע לי בכל השור עם הכאבים (בעבר נטלתי למשך 6 חודשים רסיטל, ואינני זוכר כבר אם הכאבים פסקו או רק פחתו). השני, החשש העיקרי שלי הוא לגבי תופעות לוואי והשלכות לגבי העתיד. אם ניתן להפנות אותי למאמרים בנושא בכל הנוגע לתרופה שתומלץ או נגד נטילת תרופות בכלל - אני אודה לך מאד. בתודה מראש, משה

שלום משה, אגלה לך שאני עצמי מטפל פסיכודינאמי ובתור שכזה, אני חסיד גדול של הגישה. ואולם, זהו טיפול ארוך טווח שתוצאותיו המלאות מורגשות רק לאחר זמן רב ולאו דווקא מתבטאות בהקלת הסימפטומים, אלא בשיפור כולל באישיות. אם לכאבים שלך אין מקור גופני, תרופות נגד כאבים לא תעזורנה. ישנם שני כיוונים עיקריים לטיפול בסימפטומים המעיקים עליך. הראשון הוא באמת מה שהתחלת בו, כלומר, טיפול תרופתי בתרופות ממשפחת ה-SSRI עליהן נמנה גם הרסיטל, שלא ברור למה הפסקת אותו. תרופות אלו עלולות, בחלק מהמקרים, לפגוע בתפקוד המיני ואז ניתן להחליפן בתרופות אחרות או להוסיף להן תרופה עד מציאת הפתרון התרופתי שיביא מקסימום תועלת ומינימום תופעות לוואי. תהליך התאמת התרופה נעשה לרוב בשיטה של ניסוי וטעייה ודורש סבלנות. זהו הפתרון אם ברצונך להמשיך בטיפול הפסיכודינאמי. השילוב בין טיפול שיחתי ותרופתי הוכח במחקרים כיעיל יותר מכל אחד מהם לחוד. פתרון אחר, שאמור להקל על הסימפטומים, הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר-מועד, בו נלמדות טכניקות הרפיה המתורגלות תחילה בדימיון מודרך ובהמשך מול המצבים מעוררי החרדה ונערך ניסיון לשנות דפוסי חשיבה שליליים. קיים תיעוד טוב מאוד באשר ליעילותו של טיפול כזה עד כדי ביטול הצורך להזדקק לטיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

קודם כל תודה רבה רבה על ההסבר המפורט לשאלתי הקודמת. כתבתי לפני יומיים את השאלה דלהלן, אבל בטעות שייכתי אותה כתגובה לתשובתך למישהו אחר בפורום. אם תוכל בבקשה להפנות אותי למאמרים או לסוגי טיפולים אפשריים בטיפולים ההתהנגותיים-קוגניטיביים, אני אודה לך (שוב). שניסיתי לשוחח על טיפולים קצרי מועד עם המטפל שלי הוא אמר שהוא אינו מאמין בהם מאחר ונכון שמטפלים בתופעה עצמה (במקרה שלי מדובר בכאבים), אולם ה"זבל" נשאר בפנים וימשיך "להסריח" גם בעתיד. האם אתה שותף לעמדה זו? ורק לשם השלמת הפרטים -- וזו גם הסיבה להעדפתי שלא ליטול תרופות -- הפסקתי את השימוש ברסיטל, גם מאחר וחלפה לה חצי השנה שהמליצו לי, ובעיקר לאור אי-הנוחות שחשתי מכך שנטלתי תרופה הקשורה לנפש. כיום, אני מניח שראיית הדברים על ידי היא שונה במקצת בכל הקשור לטיפול תרופתי, ולכן אני שב ומתלבט בנקודה זו. שוב תודה, משה