אמטופוביה

היי ד"ר יקר אתה עושה עבודה קדושה!!! הייתי שמחה לקבל קצת מידע בהקשר לאמטופוביה (פחד מהקאה) נתקלת בתופעה בעבר? מהם שיטות הטיפול? אני מניחה שתרופתי בצירוץ קוגניטיבי התנהגותי. אבקש תשובתך בהקדם תודה

שלום ליטל, עקרונית, טיפול התנהגותי יכול להיות יעיל בכל פוביה, משום שהגירוי ממנו מפחדים הוא ספציפי ומוגדר היטב ולכן ניתן לבנות תכנית חשיפה הדרגתית ובמקביל למידת דרכי הרפיה. עם זאת, חסר ההקשר כדי להשיב על שאלתך בצורה מלאה יותר וכשמדובר בפוביה שניתן לתקוף אותה מהכיוון ההתנהגותי אינני רואה גם הכרח בטיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על תשובתך. הבעיה אצלי, שהאמטופוביה גוררת אחריה בעיות נוספות. מכיוון שאני מפחדת מכך, אני נמנעת מלאכול במסעדות, בודקת מליון פעם מה אני אוכלת ואף נמנעת לעיתים מלאכול כדיי לא להגיע למצב שבו אני אוכל משהו מקולקל וקיים מצב, ואפילו הקטן ביותר שאקיא. כשאני מסתכלת על זה... הייתי ממש פריקית של מסעדות. היום זה בכלל לא בא בחשבון ללכת למסעדה. מה יקרה אם האוכל שם לא טרי ויגרום לי להקיא. ממש מתסכל אותי. הלוואי והייתי יכולה לחזור למצב של פעם שאיני מחשבנת מה אני אוכלת. וההשלכה החשובה ביותר, היות ואני מפוחדת עד אימה, מה יקרה אם... אני מפחדת מה יקרה לי בשעה שאכנס להריון. אני בת 27 נשואה ורוצה מאוד ילדים. לאמטופוביה חלק ניכר בפחד הגדול שלי, מה יקרה במהלך תקופת ההריון. כמובן שנדיר להמנע מההקאה. הכל התחיל לפניי מספר שנים בלילה שלא הרגשתי טוב, כנראה חטפתי וירוס או אכלתי משהו לא טרי. מאותו רגע התחלתי לברור היטב מה אני אוכלת. אז התחלתי לרדת במשקל. הכוונה שלי בכך שבשר עלול להיות לא טרי ומקולקל וכתוצאה מכך... גבינות עלולות להחמיץ... ירקות עלולים להגיע מאיזור שבו משקים את הירקות במים עכורים וכתוצאה מכך... אז בטח תשאל את עצמך, ממה בכל זאת אני מתקיימת? פסטות, לחמים וכדומה. אם אני קונה למשל גבינה צהובה, אני מוודאת קודם שמי שאכל אותה לא סובל משום תופעה ולמוחרת אני מרשה לעצמי לאכול. זה נכון גם לגביי מאכלים אחרים - כך אני שומרת על המשקל שלי. בבקשה עזור לי. תודה

שלום אני בת 28 ובחיים לא הקאתי. יש לי פחדים . אני חולמת על זה בלילה אם אני שומעת מישהו מקיא אני בורחת. אם אני רואה אני מתעלפת אני רוצה להיכנס להריון ומפחדת מסיבה זו. בבקשה דחוף תעזור לי

אני מאוד מבולבלת. לפני שנתיים לערך התחלתי להרגיש מאוד חרדה בכול מה שקשור לקיא. אני יכולה לחשוב על זה כל היום, ואני נמצאת בבחילה תמידית, אני מפחדת מאוכל של השוק, ואני בודקת 3 פעמים על האריזה רק בשביל לדעת שהאוכל לא מקולקל. אני לא לובשת את הבגדים שלבשתי באותו יום שהקאתי, אני אפילו זוכרת את התאריך המדויק, אם אני רואה קיא ברחוב אני מרגישה בחילה וחושבת שזה סימן רע, אני לא יוצאת לטיולים או לשון אצל חברות כי אני מפחדת להקיא אצלהם, אני לא אוהבת לצאת בלילה לעיר כי אני מפחדת שאני יקיא, אם אני באוטובוס אני תמיד ישב בכיסא ליד המיזדרון כדי שאני לא יקיא על מי שלידי, ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה שאני נוסעת באוטובוס. אני לא יכולה להיתקרב לאחי הקן כשהוא חולה, כי אני מבועטת שזה יעבור עלי, אני תמיד נימצאת במאבק נגד בכילות שלפעמים נידמה לי שאני מרגישה בסדר ושזה הכול בראש שלי. כל מה שאני מכניסה לפה מפחיד אותי שאני יקיא אותו. אני אני מעדיפה להיתאשפז בבית החולים שבועיים מאשר להקיא. ההורים שלי חושבים שאני עושה כלום משום דבר ואף אחד לא באמת מבין איך אני מרגישה. אני כל כך מפחדת,ואני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על זה כל היום, מה יקרה שאני יהיה בהריון ויהיה לי בחילות בוקר?! האם אני סובלת מאמטופוביה לדעתכם?