אמטופוביה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

מה הפוביה שלך?

יותר מ-19 מיליון אמריקאים סובלים מפוביות שונות, החל מקלאסטרופוביה פחד ממקומות סגורים ועד לספארגארופוביה פחד מאספרגוסים. הנה רשימה מעודכנת פחדים מגנים עלינו מפני סכנות, אבל פוביות קצת פחות. ליותר מ-19 מיליון אמריקאים יש פוביות שונות מדובר בפחד אינסטינקטיבי, לא הגיוני, כשמתמודדים עם סיטואציה מסוימת, פעילות או אובייקט. כשאתה באמצע התקף, אתה אולי יודע בראש שהתחושה שלך שהיא לא מוצדקת, אבל עדיין אתה לא יכול לשלוט בה, ולעיתים התחושות הללו מסוגלות לשתק לגמרי. בסך הכל, ברפואה ידועות מאות פוביות, כולל פובופוביה הפחד מפני פוביות באופן כללי, אבל כשמדברים עליהן בצורה מקצועית, המומחים טוענים כי ניתן להגדירן כהתקפי חרדה, ומחלקים אותן לשלושה סוגים עיקריים: אגרופוביה חרדה ממקומות סגורים; פוביה חברתית חרדה מפני סיטואציות חברתיות ופוביות ספציפיות, פחד לא רציונלי מסיטואציה או אובייקט מסוים. להלן פירוט כמה מהפוביות...
ללמוד עוד על אמטופוביה
מה הפוביה שלך?-תמונה

יותר מ-19 מיליון אמריקאים סובלים מפוביות שונות, החל...

מאת: מערכת zap...
13/06/2013
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאמטופוביה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אמטופוביה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום. אני בת 29 ותמיד הייתי בנאדם חרדתי... יחד עם זאת, לא ברמה של הפרעה לסדר היום. בגיל 20 הייתה לי תקופה בה התעוררה לי הפוביה שלי (יש לי פוביה מהקאות) ולאחר טיפול cbt חזרתי לנורמל. היום, 9 שנים לאחר מכן, החרדה פוגשץ אותי מחדש ובעצמה יותר גבוהה. אני יודעת שלחרדה ומחשבות טורדניות יש נטייה להופיע בתופות מסוימות בחיים שבהם מופעל עליך איזשהו לחץ, גם אם אינך מודע, אפילו אם זה לחץ שאינו קיים ואתה רק חושב שאתה נתון תחתיו. לפני 4 חודשים החלו לי מחשבות טורדניות על פגיעה באנשים... זה התעורר אצלי אחרי צפייה בסדרה דוקומנטרית הקשורה לרצח ולסכיזופרניה. זה הכה בי ולא ציפיתי שאגיב ככה. עברתי את התקף החרדה הכי גדול שהיה לי בחיים ופשוט לקחתי את הרכב ויצאתי לסיבוב להירגע... יש לציין שמעולם לא עברה מחשבה כזו בראשי. אני כרגע מטופלת בטיפול cbt אך כפי שאתה בטוח יודע יותר טוב מכולנו, זה לוקח זמן.... אני מאוש מתוסכלת כי תמיד מרגישה שאני צועדת צעד קדימה והולכת 2 אחורה. המטפלת שלי מדהימה, יחד עם זאת אני עדיין חרדה. המחשבות הללו ירדו בעצמתן ובהופעתן אך לעתים הן עולות לי בראש ואני מפחדת שאשתגע, שאפגע במישהו... זה אוטומטית משליך על הדימוי העצמי שלי כמובן ואני מרגישה שאני לא ראויה לאף אחד שלצידי...אין לי מחשבות אובדניות יש לציין. אני בתקופה בחיים בה אני בקרוב מסיימת תואר, יוצאת עם בן זוג מדהים ורציני, עבודה חדשה בתחום הלימודים ועוד... אני בטוחה שהלחץ של כל ההתחלות החדשות עשויה להלחיץ... אבל זה כל כך מעיק עליי. זה גם התחיל לעורר אצלי את הפחד מהקאות ואז יש לי חרדה כפולה- אני פתאום לא מרגישה טוב כשאני בקרב אנשים שקרובים אליי כי אני מפחדת לפגוע בהם אז זה 'תירוץ טוב' להימנע מהמפגש. אני בטיפול cbt כפי שאמרתי. בקיצור, אני מפחדת מלהשתגע על אף שהמודעות לשגעון זה מה שבהכרח הופך אותי ללא משוגעת... אני מפחדת לפגוע ביקרים לי, בייחוד בן הזוג המדהים שלי ששם בשבילי... על אף שבחיים לא חד שבתי על זה ואני אעדיף למות אם כן אעשה זאת אני מפחדת ממחלות נפש כאלה או אחרות (כמו שאמרתי, להשתגע), לא לדעת להבחין בין טוב לרע, בין אמיתי למדומה... אני יודעת שאני בחורה טובה אבל באותו זמן אומרת לעצמי כמה מתוסבכת אני ולא מגיע לי אף אחד... אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי בתוך כל זה, והכי מתסכל..... אני יודעת שהכל שטויות, ואמן שום הגיון במה שאני חושבת, אז למה זה ממשיך להעסיק אותי ככה? אני לא מעוניינת בנטילת תרופות... חשבתי שזו לא הדרך במקרה שלי... שהבעיות שלי נובעות מדימוי עצמי... אבל כבר מתחילה לחשוב פעמיים.. אשמח לדעתך.

התרופות יקצרו את סיבלך. לא. כדאי?

שלום, אני משרתת כבר חודש וחצי בצהל , סובלת מגיל קטן מאמטופוביה (חרדה מהקאות) ומתוצאה מכך יש לי פעם בשנה ככה תקופות של דכאון (בין שבועיים לחודשיים) שבהם אני ממש מכריחה את עצמי לאכול ונמצאת בדאון וכמובן התקפי חרדה מרובים. לפני כשנתיים נרשם לי קלונקס כתרופת sos בנוסף לפריזמה (מינון קודם 20 מג, כבר שבוע מאז שהפסיכיאטר הצבאי העלה לי ל40 מג). עכשיו מרוב הלחץ הנפשי שהרגשתי בחודש וחצי האלה , לקחתי כמעט כל יום (במצטבר בקביעות של חודש ) כדור 1 של קלונקס ביום של 0.5 מג. עכשיו אני בתהליך יציאה מהצבא כי הבנתי שזה לא טוב לי נפשית אם הגעתי למצב שהסתמכתי על הקלונקס . אבל עכשיו (בג נפשיים עד ראשון) כבר יומיים שהכרחתי את עצמי לא לקחת תקלונקס ואני שמה לב שאני קמה כבר 2 לילות רצוף מרעידות וגרון יבש . עכשיו הפסיכאטר הצבאי לא הנחה אותי מה לעשות במצב הזה למרות ששאלתי ולהיות מטופלת אצל פסיכיאטרים אחרים זה לא אפשרי כי אני עדיין על תקן חיילת . יכול להיות שבחודש של לקיחת כדור כל יום, 0.5 מג התמכרתי לקלונקס ? ואם כן איך לנהוג עכשיו ? להפסיק לגמרי או בהדרגה ? או שבכלל התופעות לוואי האלה שקורות לי זה בגלל הפחד מהתמכרות לכדור וקשורות לתקופת חרדה ודכאון שאני נמצאת בה . ... תודה מראש !

שלום רב, התסמינים שאת מתארת קשורים ככל הנראה לעליה ברמת החרדה. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בנוגע להתמודדות עם המצב ולבחון מחדש את הטיפול שאת מקבלת. לא ניתן במסגרת הפורום לתת המלצות ספציפיות בנוגע לטיפול מבלי בדיקה פרטנית. אנא פני לפסיכיאטר המטפל בהקדם.

04/11/2014 | 18:02 | מאת: בחורה
מתוך פורום מחלות זיהומיות

שלום דר, אני בחורה בת 24, לפני יומים אכלתי פיצה, כנראה שהיא מקולקלת. חזרתי הביתה עם בחילות ודחף להקיא, אבל אני מפחדת להקיא יש לי פוביה מהקאות. היה לי שלשולים אבל התאפקתי שלא להקיא. האם דבר שעשיתי בסדר? שלא הוצאתי את הזיהום דרך הקאה? היה עדיף להוציא מזון מקולקל דרך הקאה?

שלום בחורה, אם מקיאים לאחר אכילת מזון מקולקל זה בסדר, אבל לא נראה לי שיש הצדקה, במקרה כמו זה המתואר בשאלתך, "להקיא בכח". הרבה בריאות אפי

אני בת 16 הגובה שלי זה משהו בין 1.55 ל-1.60 ואני שוקלת 35. אני צריכה להתחיל לקחת ציפרלקס, פעם ביום למשך חצי שנה. בהתחלה אני צריכה לקחת חצי ואחר כך כבר שלם. אני מזמן לא רציתי לקחת את התרופה אז הפסיכיאטר אמר שבהתחלה אפשר ללכת לפסיכולוג אבל הפעם הפסיכיאטר אמר שכדאי לי כן לקחת ציפרלקס כדי להפסיק את החרדות והדיכאון כמה שיותר מהר כי בינתיים זה עוד לא כזה גרוע ושלא יהפוך ליותר גרוע. יש לי כמה שאלות בנוגע לתרופה. יש לי פחד מהקאות, מה לעשות כדי שיהיו פחות בחילות והקאות בזמן לקיחת התרופה? איזה תופעות לוואי יכולות להיות ולמה לשים לב? האם יכול להיות מצב שיהיה עודף סרטונין? איך יודעים אם יש משהו כזה ומה אפשר לעשת כדי שלא יקרה מצב כזה? ואם מישהו ללא דיכאון לוקח ציפרלקס זה לא גורם לו לעודף סרטונין? למה התרופה לא מיועדת לילדים בגילי ומה זה יכול לעשות אם לוקחים את התרופה בגיל כזה? חשוב לי לציין שאף פעם לא היו לי מחשבות אובדניות אפילו שלפעמים יש לי מחשבות שאני מרגישה כלואה ואין לי לאן לברוח אבל בגלל שאני פוחדת ממוות אני לא חושבת על להתאבד. האם התרופות יכולות לגרום לחוסר נתרן למישהי בגילי? האם אפשר לדעת מתי יש חוסר נתרן או עודף סרטונין או שלפעמים קשה לראות כשזה רק מתחיל? האם התרופה גם יכולה לגרום לדימומים כמו שאומרים? האם לרוב האנשים אין תופעות לוואי חריגות לתרופה? מה עושים במקרה שיהיו לי בעיות של עייפות או של נדודי שינה בגלל התרופה? על מה צריך לשים לב בזמן לקיחת התרופה? האם אפשר לשתות משקאות עם קפאין בזמן נטילת התרופה? מה אסור לקחת ביחד עם התרופה? (איזה שתייה, אוכל, תרופות וחומרים שונים) האם צריך להימנע משמיעת שירים עם מסרים דיכאוניים בזמן לקיחת התרופה? גם לי עם הדיכאון שלי יש רגעים שאני ממש שמחה (רגעים נדירים אבל יש) האם משהו שגורם לי שמחה בשילוב עם התרופות יכול להזיק? האם אני צריכה לחשוש מהתחלת לקיחת התרופה או שהתרופה בטוחה ואין סיבה להיות בחרדה ממנה? תודה.

שלום. עליך לפנות לפרום של מתבגרים. פרופ' לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.grunhaus.co.il www.mindclinic.co.il 036962745 036962733 צירפתי לך קישור ל 2 סרטים הערכתי כשרות לציבור http://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://www.youtube.com/watch?v=p6wlzYxglqw