נגישות
נגישות

סיטואציה להתייחסות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

16/06/2016 | 02:56 | מאת: מישהי

קרה אצלי בלימודים מקרה לפני כארבעה חודשים -ששיתפתי מישהי בלימודים בחרדת הנהיגה שלי וסיפרתי שלקחתי הרבה שיעורי נהיגה אפילו אחרי שכבר עברתי את הטסט אבל עדיין לא התגברתי על תחושת הלחץ שחשה מפני האפשרות לנהוג לבד. אמרתי שאני קצת מעופפת ברגיל שלי ונהיגה הופכת אותי למאוד דרוכה ומתוחה... כשסיפרתי לה את זה נדמה לי שהצורך שלי היה סתם לשתף ואולי אפילו לקבל מילה מעודדת ותומכת להתמודדות שלי. להפתעתי התגובה שלה תפסה אותי מאד לא מוכנה. היא פתאום יצאה עליי בטון ממש תקיף ואפילו תוקפני באמירה קולנית משתלחת ונרעמת: "אני לא חושבת שאת צריכה לנהוג! ואני אגיד את דעתי גם אם את לא תאהבי לשמוע אותה! גם אם לא תאהבי לשמוע!! את לא צריכה לנהוג אם ככה!" מאז שזה קרה אני מרגישה כאילו עברתי חוויה מיקרו-טראומטית. היחס הזה ממנה נשאר לי מהדהד בזיכרון. התגובה שלי מול היחס שלה היה לחוש קצת הלם פנימי ומלמלתי 'אני דוקא חושבת כמוך הרי בפועל אני לא נוהגת. אין לנו ויכוח בזה'. נראה לי מלמלתי את זה באורח הגנתי מול המתקפה העזה שלה שלא השאירה בכלל מרחב לדעה שונה משלה. חשתי מנוטרלת מיכולת לעמוד לצד עצמי כי מלכתחילה הייתי שם חשופה עם ביטויי לקושי שלי וציפיתי וקיוויתי לדברי תמיכה. לא לתגובה כזאת תוקפת מסרסת וחותמת את הגולל. לצערי הרב מאז למרות שחלף זמן רב יש בי איזה מרחק פנימי שנוצר בי מאותה בחורה כי היא מזוהה אצלי מאז כבעלת פוטנציאל פוגעני. כמו כן יש בי מן פחד שאולי היא הצליחה להחדיר בי השפעה שלילית ומנמיכת בטחון ושהמילים שלה יהדהדו בי כשאשב על ההגה במקום שיהיה בתוכי טקסט מעצים ותומך. אני לא רוצה לתת לה השפעה שכזאת עליי!! מאוכזבת שלא עניתי לה מיד בטון לא פחות תקיף ונחוש: "עם כל הכבוד לדעה שלך אני לא מסכימה איתך!! אני אנסה להמשיך לתרגל נהיגה כמה שבא לי עם תקווה להצליח בזה ובכלל לא שואלת לאישור שלך. ואם בכז ממש חשוב לך להביע אותן אז לפחות אל תדברי אליי בטונים כאלה מתלהמים". אני מבואסת שהתגובה שלי באותו רגע הייתה כזאת מתקפלת. נטשתי אותי. מרגישה שלא שמרתי על עצמי מפני הפוגענות שלה ולא עמדתי על זכויותיי מולה. לכל הפחות הייתי יכולה לומר לה "זאת דעתך בלבד. אני ממש לא חייבת להסכים איתך ואודה לך אם תמתני את הטון התוקפני כשאת מדברת איתי. מייחלת להגיע למצב שלא אהיה תלויה בתמיכה ופרגון חיצוניים. שאפעל בעולם ללא צורך ותלות באישורים מאחרים. אשמח לקבל התייחסות כלשהי לסיטואציה שתארתי שאולי תהא תומכת ומלמדת עבורי. מה יוכל לסייע לי להיות יותר חסינה מפני השפעות שליליות של אחרים על בטחוני בעצמי? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

היי מישהי יש הרבה דברים לומר לגבי מה שכתבת. ברובד הפשטני יותר חשוב שתדעי שחרדת נהיגה כמו חרדה בכלל אינה חולפת כאשר נמנעים מנהיגה למרות שהרבה פעמים הרצון הוא להמנע. למעשה, ההמנעות משמרת את החרדה כך שכ-ן, מאד חשוב שדווקא תמשיכי לנסות לנהוג ועם הזמן אני מאמינה שהיא תעבור. ברובד העמוק יותר, לגבי תגובתה של הבחורה וכן תגובתך. אני שומעת הרבה מודעות והתבוננות עצמית. את מסתכלת על הארוע, יודעת לומר שהרגשת מותקפת, שלא שמרת עך עצמך מספיק למולה ושזה גם השפיע על בטחונך העצמי, כמו כן, את אומרת: "הלוואי ולא אהיה תלויה כך באישורים ותגובות של אחרים" נראה לי שמה שחסר בתגובתך לעצמך הוא מקום של קבלה עצמית. מקום שבו את לא שופטת את עצמך על מה שקרה אלא מבינה שזה מה שהיית מסוגלת לו באותו רגע ושזה בסדר. הרבה פעמים אנחנו יודעים להתבונן על מעשנו רק ממרחק ובעת הארוע אנו מגיבים אחרת. כן חשוב שמתוך המרחק את מנסה ללמוד מהארוע ואולי שוב, אם אני חוזרת לרובד עמוק יותר, אם את חשה שזה נושא לעבודה- העמידה שלך מול תגובות אחרים אולי כדאי לעבוד על זה בטיפול? שבת שלום :) ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה