מצוקה משפחתית הגובלת בהזנחה

ערב טוב שרון. במשפחתי שישה נפשות- אחי הקטן (25), אנוכי (26), אחותי הגדולה (39), אחי הגדול (40), אימי (62) ואבי (73). לפני 11 שנים אבי סבל מאירוע מוחי שהשאיר אותו קליפה של האדם שהוא היה- הוא אינו מתפקד בכוחות עצמו, מתקשה מאוד ללכת שלא נזכיר להתקלח. הוא סובל מלחץ דם גבוה, סכרת ואף עבר התקף לב קל לפני כשלוש שנים. הוא אינו אוכל מאכלים שאינם לרוחו ואינו משתף פעולה עם התפריט שהומלץ לו ע"י הדיאטנית. אימי אינה עובדת והיא מנסה לטפל בו אך ללא הצלחה, עקב חוסר עקשנות מצידה (הבית מלא בדברי מתיקה ללא סיבה). הבית סובל מהזנחה כללית, חוסר נקיון והגיינה וכאוס שורר בכל פינה. הורי מתעוררים בשעה 12:00 בכל יום, שותים קפה, אוכלים צהריים (במידה ולאימי לא תפוס הגב/היא לא בבית החולים לבדיקות תקופתיות-היא עברה הסרת גידול שפיר בשד לפני כשנה). אחי הקטן עובד כל הלילה וישן כל היום. הוא אינו תורם בבית כלל וכלל וכל השיחות עמו לא מניבות פרי. אחי הגדול נשוי באושר+2 ואינו גר בבית. הוא עובד מהבוקר עד הערב וחוזר בערב לביתו, על כן יכולת לעזור בבית אין לו. אני גר עם ארוסתי הרחק מהמשפחה (אני סטודנט) ואני היחד שמקלח את אבי, מספר אותו וקוצץ את ציפורניו כאשר אני מגיע להוריי, אחת לחודש/חודשיים. אחותי היא נטל על מהשפחה- היא חצופה, לא תורמת בבית, צועקת על אימי ואבי ואף זורקת עליו דברים (עדיין לא רהיטים או כלי מטבח, אבל בקצב הנוכחי נגיע גם לזה) והיא אינה בשום אופך לתרום בבית. היא אינה עובדת והיא שורצת בבית ומטריפה את אימי ואבי. היא חסרת יכולות חברתיות וסיכויה למצוא גבר/לעבור מבית הם לא ריאליים במקרה הטוב. אני נושא בנטל הזה כבר 8 שנים (מגיל 18). בגיל 18 הרגשתי שמשהו צריך להעשות- התחלתי לקלח את אבי ולטפל בו באופן אישי. ראיתי שאימי אינה עושה זאת- היא לא יודעת איך ולא משנה כמה ניסיתי להסביר לה, ללא הועיל. התנהגות זו גררה אנטגוניזם מצד אחיי (הקטן והגדולה) כי הסברתי להם מה צריך להעשות כשאני לא נמצא (בתקופת שירותי הצבאי "סגרתי" הרבה שבתות בבסיס) והם ראו בנסיון שלי לעזרה כפיקוד והוראה מצידי. נסיונות ההסברה והשכנוע שלי כי אני רק מנסה לעזור לאבינו ולא לשלוט ולהטיל מורא בבית עלו בתוהו. 8 שנים של טיפול סולו באבי ואני מרגיש מרוקן מכוחות נפשיים. כל ביקור אצל הוריי, לא משנה עד כמה הוא קצר, מרגיש כמו נצח ואני מרגיש בושה להביא את ארוסתי לבית הוריי המטונף, המלוכלך, המוזנח והצעקני. איני יודע מהיכן לשאוב עוד כוחות נפשיים. אשמח להוסיף כל אינפורמציה נוספת שיש מן הראוי להוסיף. אבקש את עצתך המקצועית כיצד לטפל במצב. תודה.

אלי שלום רב, דבריך מעוררים תחושת מצוקה וכאב גדול. נראה כי אתם מתמודדים במשך שנים ארוכות עם קשיים נכבדים בתפקוד של הוריך, שכנראה השפיע והקרין גם על תפקוד כולכם, כפי שתיארת. ניתן לשער איזה מחיר כבד אתה ואחיך נדרשים לשלם עקב המצב הקשה שתיארת, ומשמח לשמוע שלמרות זאת הצלחת לצאת ולטפל בעצמך - ללמוד, להכיר בת זוג ולהתארס. איני יודעת אם עשיתם נסיונות להעזר בגורמים שונים בקהילה ע"מ לקבל עזרה בטיפול באביך, יתכן שמגיעה לו עזרה דרך הביטוח הלאומי ע"י מטפלת לפחות למס' פעמים בשבוע. ניתן גם לשכור מנקה לפעם בשבוע ולהתחלק בתשלום בין האחים. יתכן שהיה נכון מבחינתך להזמין עו"ס מטעם שרותי הרווחה באזור מגורי הוריך ע"מ שתייעץ במה ניתן עוד להעזר. הייתי משתפת את אחיך הגדול בדאגתך ומנסה להשיג שת"פ ממנו, ולו לחשיבה על המצב ולהתמודדות איתו. מקווה שהצעותי יועילו במקצת, אך בעיקר אני מאחלת לך שתמשיך ותמצא דרך לצאת לחיים משלך למרות העול הכבד הזה. בברכה, שרון

אלי,אני מצטרפת לשרון בהמלצה. ההורים שלך זכאים לקצבת נכות מהביטוח הלאומי ואיתו מגוון הטבות כגון מטפל שיגיע לבית שיעזור לטפל באביך. אין צורך לשאת בעול הקשה לבדך אנחנו חיים במדינת רווחה בסוף היום. הטיפול מול הביטוח הלאומי עד הזכאות יקח קצת זמן ואנרגיה. בסוף היום אתה לא צריך להקריב את חייך גם. בהצלחה.