אבחון עצמי

שלום ד"ר רובינשטיין, נראה לי שאת האוהב שאלות מהסוג הנ"ל. בעקבות טיפול פסיכולוגי כושל שדירדר את מצבי - הכניס אותיי לחרדות גבוהות, לחיטוט עצמי מופרז ביותר באינטרנט וקריאה של אינספור מחקרים ותאוריות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. בגלל החרדות הגבוהות בשילוב החיטוט הפנימי, הגעתי למעין גלישה פסיכוטית אבל רק תוך כדי הכתיבה בפרומים פסיכולוגים (שהיו אלימים), עד היום יש ספק באמת אם היתה פסיכוזה... בכל מקרה אני כבר לקחתי זאת כאמת לאמיתה ששייכת אלי כמוכן, הזדהתי עם כל ההבחנות של כל המחלות וההפרעות ב- DSM הפסיכיאטר טען שאני סבלתי לדכאון ומחרדה בעיקר...בהמשך לחיפושים שלי הלכתי לאשפוז יום והייתי שם במשך 3 חודשים. באבחנה הסופית נרשם OCD NOS וקווים אישיותים מאשכול b (כמובן שבדקתי מה מכיל אשכול b ומהם הסימפטומים). בכל מקרה, כיום החרדה פחתה אם כי יש לי עדיין מעין פוסט טראומה, בשל התקופה של המחשבות התוקפניות פולשניות שהחרדה יצרה התניה חדשה בין דברים פשוטים לכאורה לבין פחד...והימנעות מאותם דברים. מצבי השתפר מעט, אם הזמן אני רואה שיש שיפור...אומנם איטי ואני מייחס זאת שישבתי בבית לבד ורק הסתמכתי על התרופות נוגדות הדכאון שיתחלו לפעול (הפסיכאטר תמך מאוד והאמין שהכדורים לכשעצמם יעשו לבדם את העבודה, לכן ויתרתי לעצמי). כמו כן קראתי שכ- 35% סימפוטמים פוסט טראומטיים נשארים כל החיים... הייתי שמחה לדעת שאם הזמן...אחזור לעצמי כפי שהיה קודם...לא רואה עצמי מתוך עיניי ה- dsm אלא כאדם מלא שעומד בפני עצמו ללא אבחנות שצימצמו והוציאו את הצבע שלי והייחוד שבי... גם איבדתי את בטחוני העצמי ואני מטילה ספק כמעט בכל מחשבה או רגש שניחווים אצלי..וכן, מאבחנת את הזולת ע"פ הגדרות כמו: שגעון גדלות, השלכות וכו'יב... כמובן שיצאתי מדעתי בזמנו ...בגלל אותו טיפול נוראי שהותיר אותי נטושה לבסוץ בעת המצוקה. האם האבחנה של קווים אישיותים מאשכול בי מעידים שאני סובלת מהפרעה ספציפית כמו: הפרעת אישויות גבולית או נרקסיסטית וכו'יב... או שכמו שהפסיכיאטר שלי טוען - היא אפשר לאבחן אדם בשעה שהוא בחרדות קשות... בכל מקרה מאוד הייתי רוצה לחזור לאותה ספונטניות ותמימות קודמת ויפה שהיתה...לא לחשוב שמשהו בי פגום ולמעשה מעכשיו הכל צפוי כלומר: הגורל שלי למעשה מוכתב מראש בשל מוגבלויות מההפרעות האישיות עצמן או מהדכאונות ולעולם לא אוכל לחיות ולהגשים את חלומותי "הפרועים" כיוון שאני צריכה להתחשב במוגבלותיי..? פעם כתבת לי - שלא תוסיף ותאמר לי את הנזק שחוללתי לעצמי מכיוון שהנך רוצה להוסיף על הנזק שעשיתי לעצמי אבל כפי שאתה רואה...הגעתי הכי רחוק כבר שאפשר כך שאודה לך שתהיה ספציפי בדברייך ותאמר לי מהם הנזקים שגרמתי לעצמי והאם הם כאלו לכל החיים באופן כרוני ובלתי הפיכים....אני כבר חושבת שגרמתי לעצמי אפילו לשינויים מבניים במח ושינויים אישיותים עקב הדכאון של חוויה עוצמתית בלתי מבוקרת, הצפה, חוסר אונים משווע... פחדים שהיו ונותרו זכרונות וכו'... אני הפסקתי כמובן אם חיטוטי הנפש אם כי אני שוקלת להתחיל שוב בטיפול פסיכולוגי למרות שאני לא נמצאת בנקודה חיונית שתוביל לכך שיוכלו לשקף ולהבין אותי (אני איבדתי את זהותי במהלך החיטוטים ואף פעלתי כאילו אני אדם אחר שפועל לא מתוך רצוני). אני חושבת שאני יכולה לנסות ולהמשיך בחיי ללא שום טיפול לעת עתה וגם לא קוגניטיבי התנהגותי. חן חן

שלום דנית, אני נוטה להסכים עם הפסיכיאטר שהמליץ לך להסתפק בטיפול התרופתי בגלל הנטייה שתיארת לחיטוט עצמי הרסני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com