אגורופוביה

שלום אני בן 47 סובל מ"אגורופוביה" הרבה שנים נשוי ואב לילד בן 9 . אני מטופל ב"אנפרניל" ו"קנקס" עברתי טיפול פסיכולוגי,התנהגותי,היפנוזה,emdr. העיניין שבגללו אני פונה הוא : האם ומתי כדאי לספר לילד על בעייתי,כי יש הרבה דברים שהוא מוגבל בהם בלי לדעת למה כשהוא הולך עם אימו זה די במרחקים קרובים בגלל הבעיה שלי, קרה לא פעם שהחזרתי אותם חזרה בגלל התקף פאניקה (אני תלוי באישתי) אני חושש לספר (אני לא ביישן גדול) אבל לא יודע איך הוא יגיב ומה יעשה לו עיניין הפחד כי בכל זאת אני איזו דמות בשבילו . תודה מראש

שלום שלוקומו, אני די מזועזע שאתה מציג בעיה כמו אגורפוביה כמחלה כרונית או נכות קבועה כאשר כעת הבעיה היא "רק" איך לספר לילד. זה פשוט לא נשמע הגיוני. אינני מכיר אותך ואת צורת החיים שלך, אך נשמע שיש לך יותר מדיי רווחים מישניים מהמצב, כי מדובר בהפרעה שבמיוחד בעידן התרופות ממשפחת ה-SSRI מטופלת בהצלחה בעזרת טיפול התנהגותי ע"י חשיפה הדרגתית עם או בלי טיפול תרופתי. אבל אני מוכן לפגוש אותך באמצע הדרך בין פתרון הבעיה ובין קבלתה וחשיפתה בפני הילד ולהמליץ לך לפנות לטיפול משפחתי, שיכול גם להבהיר איזה תפקיד האגורפוביה ממלאת בחיי המשפחה (למשל, אולי היא נותנת כוחות לאשתך בחלוקת התפקידים הבלתי כתובה ביניכם) וגם לשתף את הילד בבעיה (אך בהחלט גם בפתרונה). רשימת מטפלים משפחתיים מוסמכים תוכל למצוא באתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה: http://www.mishpaha.org.il/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה אני מודה לך על ההתייחסות למצבי ,אני באמת מתייחס אל הבעיה כנכות כי לכאן הגעתי. אני מתקיים מנכות ב.לאומי ועובד בעבודות שונות דרך הבית . עברתי כמו שכתבתי הרבה טיפולים,אני סובל מהתקפי פאניקה חזקים בצורה קיצונית,גם בטיפול התנהגותי עם עוד משתתפים הקושי שלי היה גדול מהיתר וגם עם עשיתי משימות(נסיעות לדוגמה) זה לא נתן לי כח לעוד. ניסיתי כדורים עם לזה אתה מתכוון כמו "פבוקסיל" "פרוזק" סרוקסט" שילוב "פבוקסיל" עם "אנפרניל" והכי טוב עשה לי "אנפרניל".(כל ניסיון בהם רק החמיר את מצבי) האם התרופות שאתה רשמת זה כמו "סימבלטה" "אפקסור" אותם לא ניסיתי,שמעתי שהם דומים בפעולתם ל"אנפרניל". אני עם "אגורופוביה" קרוב ל- 20 שנה ולא יוצא מקרבת ביתי 9 שנים. כולל פחד להיות לבד,חייב שיהיה אפילו שכן שאוכל להזעיק אותו במקרה של...... תודה