ההשלכה האינלקטואלית של דיסתמיה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר רובינשטיין היקר שלום אני בן 24 וסובל במשך כ 4 שנים ממשהו שלא מוגדר סופית - דיסטימיה\חרדה כללית וכדו' עד לתקופה בה התחילה הבעיה, ניחנתי בכושר ריכוז, הבנה, וניתוח אינטלקטאולי ברמה גבוהה מאוד ביחס לממוצע, דבר שהתבטא ביכולות שלי ללמוד ולרצות ללמוד. מאז התחיל הדכאון הקל והמתמיד חלה ירידה ניכרת בכושר האינלקטואלי, שלעיתים נראה לי כאילו הירידה אף נמשכת. בעבר היייתי מבין נוסחאות מתמטיות בצורה מושלמת ועמוקה, וכיום אני חש חסר יכולת ואני מרגיש כמו תלמיד ברמה בינונית ומטה שצריך לעבור על נוסחאות כמו תוכי בלי להבין אותם באמת. אני מנסה, מתאמץ, וזה רק מלחיץ אותי יותר! פשוט קשה לי לחשוב לעומק! ההשגים שלי יורדים ב50 אחוז! 1) האם התופעה אופיינית לבעיות ממשפחת הדיסתמיה\חרדה כללית, עד כדי כך? כי תמיד הבנתי שדיסתמיה לא אמורה לפגוע עד כדי כך בכושר אינטלקטואלי 2) האם מצב ממושך כמו זה עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בתאי המוח ובכישורים המוחיים או שלאחר טיפול יעיל (שבינתיים לא הצלחתי לקבל) המצב יחזור לקדמותו ואשוב לחשוב, להבין, להתעמק ולהנות מזה כימי קדם? 3) אני מודע לחוסר זמנך היקר, אבל אודה לך מקרב לב אם תסביר לי בכמה מילים מבחינה מדעית, כיצד זה קשור? מדוע אני לא מצליח לחשוב ברמה שמתקרבת ללפני 4-5 שנים? תודה רבה הצלחה בעבודתך הנפלאה והתורמת
שלום שוקי, דיכאון וחרדה עלולים בהחלט לפגוע בריכוז מפני שהם מסיחים את הדעת לדאגות, לטרדות ולמחשבות ואמונות שליליות. דיכאון, כמו שאתה מתאר בצורה כה יפה, גם פוגע במוטיבציה, ברצון ללמוד, כפי שהגדרת זאת. הפגיעה היא זמנית ובהחלט הפיכה בעיקר כשמטפלים בדיכאון ובחרדה, בין ע"י תרופות ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI ובין ע"י פסיכותרפיה (שיחות) או שילוב בין השניים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com