מודאגת...

אני וחבר שלי יחד כשנתיים, ובמשך כל הזמן הזה הרגשתי רע על זה שאני לא רוצה שהוא יתפתח... זה מתבטא בכך שאני מרגישה רע אם הוא יוצא עם חברים או ידידות שלו (כולל האקסית, למרות שהרגשות אליה כבר דעכו לגמרי) , יוצא בלעדיי למסיבות, או אפילו בצבא מדבר עם ידידות שלו... אני לא כובלת אותו ואומרת לו שזה מפריע לי כי אני לא חושבת שאני צריכה להכתיב לו את החיים כפי שאני הייתי רוצה שהם יהיו, אלא אלו החיים שלו.. אבל עדיין, אני מרגישה תמיד שאני צריכה לגרום לו לקנא ולהראות לו שיש לי הרבה ידידים שרוצים להיות איתי בקשר (גם רוצים אותי מבחינה רומנטית) וכשהוא יוצא בלעדיי לכל מיני מקומות אני פשוט אוכלת את עצמי מבפנים. לפעמים יוצא שאני פולטת לו שאני לא רוצה שהוא יילך, אבל רוב הפעמים אני משאירה את זה בתוכי כי אני לא רוצה לגרום לו לסבול ולנתק אותו מהחברים שלו... אני מאמינה בו, בחיים לא ראיתי אדם כן כמותו, ובחנתי אותו מספר פעמים והוא לעולם לא שיקר לי לגבי משהו (שזה נדיר!)... הוא לא טיפוס בוגדני, ואני בוטחת בו אבל אולי אני מפחדת שגם לא מתוך רצון או בחירה הוא יכיר מישהי ומבלי לשים לב הוא יתאהב בה... :( אני יודעת שזה לא נכון לחשוב ככה, אבל אני לא מסוגלת להוציא את המחשבה הזאת מהראש שלי כי אני אוהבת אותו כל כך וכבר נפרדנו מספר פעמים וסבלתי ואני לא רוצה שזה יקרה שוב... :(

שלום אלימי, נראה לי שאת מגזימה בהאשמה העצמית שלך ובגלל דימוי עצמי נמוך שלך, את סובלת מחרדת נטישה רבה בקשר עם חברך (או במילים אחרות, קשה לך להאמין בעצמך ולכן קשה לך להאמין שהוא רוצה אותך בעצמו). חיים נפרדים של כל אחד מבני הזוג הם תנאי הכרחי לקיום זוגיות מאוזנת ובהחלט יש לאפשר אותם. עם זאת, לפי תיאורייך, חברך נוטה לעשות לבד (או עם חברים) דברים שמקובל לעשות אותם בזוג כאשר נמצאים בזוגיות (למשל, יציאה למסיבות). הקשר עם האקסית גם הוא מעורר תהיות וללא ספק גורם לך סבל ובצדק. בקיצור, אני מרגיש שקיימת אצל חרדת נטישה רבה על רקע דימוי עצמי נמוך אך חברך ללא ספק מלבה זאת ע"י אופי הבילוי שלו כשאינו איתך. בסה"כ הוא לא בדיוק יושב לצפות במשחק כדורסל עם חבריו הבנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com