נגישות
נגישות

מקרה שקרה מול הפסיכולוגית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

03/12/2018 | 00:02 | מאת: עדי

רציתי לשתף במקרה שקרה מול הפסיכולוגית אז ככה:אני מתמודדת עם בעיה בריאותית מסויימת בימים אלו ,בעיה שגורמת לי לתופעה של כאב פיזי,אבל היא לא מסוכנת ,נבדקתי ע"י רופאים ובפגישה האחרונה שיתפתי בכך את הפסיכולוגית ופתאום היא ממש ירדה עלי על כך שיש לי חרדות מאותה הבעיה. מכך שאותה בעיה מגבילה אותי וזה גורם לי לחרדות קשות שהפכו לי את החיים למרות שאני משתדלת להמשיך בשגרה אבל זה קשה,בכל אופן,היא אמרה לי "טוב אז תפחדי," "אז תסבלי " אז תתנהלי ותתנהגי כמו איזה זקנה " משפטים כאלו......מרוב העלבון והכאב לא הצלחתי אפילו לענות לה ,,גם אני במצוקה מהבעיה שנחתה עליי וגם חוסר אמפתיה וחוסר הבנה מצידה.. כל הפגישה לא הייתי מסוגלת להעיר לה למרות שממש נעלבתי.. שלחתי לה הודעה אחרי הפגישה שכתבתי לה שנעלבתי ושאני מבינה שהיא חסרת סבלנות כלפיי וזה לא נעים לי להרגיש ככה ..כתבתי לה שאני מבינה שהיא בנאדם ולא מכונה ומותר לה להתעצבן או להיות חסרת סבלנות אבל גם לי מותר להיעלב ולא להסכים ולצפות לאמפתיה ותמיכה... במקום להיות אמפתית היא פשוט יורדת עליי ואומרת לי מה לעשות ואיך לחיות... בכל אופן הייתי בשוק שהיא לא הגיבה להודעה שכתבתי לה והיום לא הופעתי לפגישה והיא כמובן לא טרחה אפילו להתקשר אליי .. ככה קשר של 5 שנים... אני מרגישה ממש רע עכשיו

לקריאה נוספת והעמקה

היי עדי מבינה את תחושותייך לא יכולה לדעת ממה שכתבת בדיוק מה קרה כמובן אבל יכולה לחשוב איתך כל מה אפשרויות. אפשרות ראשונה שבאמת מסיבות אישיות עבר עליה משהו או עובר ולא הצליחה (שזה יכול לקרות..) שלא להראות בפגישה ואולי גם מסיבה זו לא ענתה לך. כמובן שאיני מצדיקה אותה אלא רק מסבירה. אפשרות שנייה שהיא ניסתה בעצם להעביר לך מסרים יותר ברוח הגישות הקוגנטיביות התנהגותיות שמדברות על התמודדות עם חרדה דרך השארות בה . למשל:הרבה פעמים הליכה לרופאים שוב ושוב (כדפוס התנהגות) היא בעצם סיטואציה שבה אנו מנסים להרגיע את החרדה או להעביר אותה ואז היא מגיעה שוב..הרעיון הוא איך אנחנו יכולים להשאר בתוך החרדה מבלי לעשות משהו. כמובן שיכול להיות שגם אמירותיה אלו נחוו כלא אמפתיות או אכן היו לא מספיק אמפתיות ואני מקווה שכן תוכלי לשוחח איתה על כך.. ליאת

04/12/2018 | 13:25 | מאת: עדי

שלום ליאת, תודה על התשובה המהירה, אתמול הפסיכולוגית פנתה אליי,התקשרה(טוב שנזכרה אחרי 8 ימים אבל מילא )נפגשנו היום והיה קשה.... היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה ומה לא תקין בהתנהלות שלה.. ניסתה להתכווח איתי ולהראות למה היא צודקת ומשהו בדברים שלה לא פגש אותי נכון והתפוצצתי (ואני לא בנאדם שנוטה להתפוצץ ..). בשורה התחתונה היא מבינה שקרה לה "כשל אמפתי" והתנצלה על כך. קיבלתי את ההתנצלות שלה כי אלו דברים שיכולים לקרות היא לא ידעה שהתגובה שלה לא מותאמת ופוגעת בי והיא הבינה איפה היא טעתה בכל אופן .אני מרגישה ש זה כבד עליה רק לעודד לתת מילה טובה ולנחם ..פשוט זה מאוד כבד עליה ואי אפשר להוציא את זה ממנה בכוח גם אם זה משהו שאני צריכה ורוצה לקבל . היא אומרת שהיא מבינה את הצורך והיא פשוט טעתה איתי וכנראה שהיתה צריכה להתנהל אחרת אבל מאוחר מידי ואני פשוט לא סומכת עליה .נפגעתי ופוחדת להיפגע שוב . הפגישה הסתיימה בזה שאמרתי לה שאני שמחה על היכולת שלה להכיר בטעויות והכשלים שלה ולהתנצל עליהם והיא אמרה בתגובה שהיא שמחה שחזרתי לקליניקה ולא ברחתי ובכל זאת קשה לי לסמוך עליה .ואיך ממשיכים מכאן? יש עוד המון דברים שלא הספקתי להגיד לה ומפריעים לי ואני מרגישה שהיא חוסכת בתמיכה ועידוד ,אותה תמיכה שפשוט נחסכה ממני כל חיי אני מרגישה בדידות תהומית אין לי תמיכה מסביב חוץ מהטיפול.וגם שם זה מתפספס

היי עדי מבינה את תחושותייך ואת הכאב ואת החסך שהוא מעלה... בכל זאת נשמע לי שטוב ששוחחתן...שהיא ניסתה להתנצל ניסתה להגיד ששמחה שבאת . מבינה שבהרגשתך זה היה מעט מדיי. אולי כדאי להמשיך ולדבר בדיוק את מה שכתבת פה כמה המקום הזה כואב וחסר לך סופש נעים ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה