נגישות
נגישות

בעיות בטיפול והתלבטות לגבי עזיבה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

22/07/2018 | 12:45 | מאת: מירן32

שלום ליאת 5 שנים בטיפול פסיכולוגי .לאורך כל התקופה אני מרגישה שהמטפלת מנותקת ריגשית ,נוקשה כלפיי כאשר אני מדברת על הקשיים מולה ושככה קשה לי להרגיש ממנה חוץ מלהגיד שאני מתוסכלת מכך שאני רוצה שהיא תהיה אחרת ,היא לא אומרת כלום,כמובן שאף אחד לא רוצה מטפל קר ולהרגיש ניכור בפגישות ואני לא מוכנה לספוג את זה ולא מגיע לי אם הייתי מרגישה ממנה יחס פחות קר ,מרוחק ונוקשה אפילו לא הייתי מעלה את מה שאני מרגישה כלפיה והייתי יכולה להמשיך להתעסק בתכנים שבגללם באתי מהתחלה ,אבל היחס הקשה שלה מרחיק אותי ,קיוויתי שישתנה ונתתי הזדמנות לשינוי ,תמיד חשבתי שהכל בגללי ולא הבנתי למה היא בוחרת להתנהל איתי ככה וכששאלתי קיבלתי תשובות לא ברורות ומתחמקות או לא קיבלתי תשובות בכלל..פעם היא אמרה משהו בסגנון שזה מה שהיא עושה איתי מתוך שיקולים מקצועיים שלה והיא אינה חייבת לשתף אותי בהם,וכשאמרתי שאיני מבקשת לשתף בשיקוליה המקצועיים רק להביא את מה שמרגישה ,היא עונה שהבעיה אצלי ,אני זאת שרוצה שהיא תהיה אחרת ואני "הבעייתית".יכול להיות שהיא לא טועה וכן הייתי רוצה להרגיש יותר אהדה ממנה וזה חסר לי.. היא יושבת מולי עם פרצוף של תשעה באב ,נראית חסרת סבלנות ,מפחיד לדבר איתה מרוב שהיא שיפוטית וביקורתית וקשה לי להכיל את זה אז אני או שותקת,או מסבירה לה שקשה לי וככה זה לא יכול להמשיך ומסבירה לה שחייב להשתנות כי זה לא טיפול.היא לא מסיימת את הטיפול בעצמה ואולי היא מצפה שאני אסיים לבד. לא פעם הבעתי רצון לסיים את זה כי ההתנהלות הזאת פוגעת בי ולא מתאימה לי והיא אמרה בסדר אז נסיים,בלי לנסות לדבר על זה או להבין לעומק מה באמת מפריע לי. בתחילת הטיפול בחודשים הראשונים קרה מקרה שבו אני טעיתי מבלי לשים לב לזה -אני לא רוצה לספר כדי לא לחשוף פרטים-אבל טעות אנוש לא בכוונה והיא הגיבה אליי בצורה פוגענית וקשה ,אמרה לי את מה שהיא חושבת עליי בפרצוף כמו למשל שאני אגואיסטית ,לא מחשבנת ולא מתחשבת ולא יודעת לראות את האחר..דברים אלו אינם נכונים כלפיי אלא ההיפך הגמור אבל גם אם היו נכונים אני לא צריכה שיטיחו לי את זה בפרצוף בצורה הכי משפילה ,יש דרך להגיד את הדברים בצורה שהצד השני יכול לעכל בפרט בטיפול.היא יודעת שהיא טעתה ושהתגובות שלה מוגזמות ומנסה להתחמק ולגלגל את האחראיות עליי . מראה המון חוסר גמישות,חוסר הבנה,חוסר רצון בתקשורת איתי כאילו אינה מעוניינת בי בטיפול תמיד צריכה להיות "האדם הבוגר"לוותר לה תמיד אני מתעלמת מהדברים אחרי שניסיתי לדבר אותם והיא לא מאפשרת עד שבסוף ממשיכה להתנהג כרגיל עד שזה מציף אותי שוב.אני רוצה להמשיך לעבוד איתה אבל לא יודעת איך להסביר לה שגישה כמו שלה והתייחסות לא אנושית שכזאת לא מקדמת אותי אלא להיפך מתסכלת ופוגעת . אני לוקחת את מה שקורה בטיפול מאוד ללב וזה משפיע עליי בצורה קשה.ולא יודעת איך ממשיכים מכאן,מרגישה שאני צריכה שיקום אחרי טיפול כזה והכי גרוע מרגישה שזה לא נכון לי ואני צריכה לעזוב כדי להפסיק להיפגע ,לדבר איתה ניסיתי ושום דיבורים לא עוזרים הגישה שלה" זה מה יש" וזהו.אז איזה טיפול מתנהל כאן אם זאת הגישה שלה "זה מה יש" ? אני לא יודעת אם המצב הזה מתסכל גם אותה וכואב לה אולי היא מאמינה שהיא פועלת נכון איתי וככה צריך להתנהג אבל בעצם כואב לה או שבאמת אין לה רגשות והיא אטומה אז פשוט שתגיד ותסיים את הטיפול ,למה היא צריכה להמשיך לפגוע כאילו שאני אמשיך להגיע בכל תנאי ואקבל את ההתנהגות שלה אני מרגישה שאני לבד ואין לי פרטנרית ושבמצב כזה צריך לסיים אבל איך אני אדע אם היא לא נותנת לי תשובות ברורות ללמה היא מתנהלת איתי ככה ,אני לא יכולה להמשיך להיפגע ומצד שני מפחדת לעזוב את הטיפול למרות שקשה לי שם. אודה לעזרתך ואם תוכלי להאיר ולהעיר לי אם יש משהו שאני עושה לא נכון מולה ויכולה לעשות כדי לשנות וליישב איתה את הדברים? האם במצב כזה אפשר לפנות למטפל אחר ולבקש שידבר איתה ?או פשוט לעזוב ? לא מבינה למה אני צריכה לצאת ככה מטיפול של 5 שנים ואיך היא נותנת לי לצאת ככה בלי לעבד ובלי לדבר ולהבין מה מפריע לי? רוצה לסיים טוב אז תודה רבה..סליחה אבל באיזה זכות אחרי 5 שנים תוציאי אותי ככה מהטיפול בלי לדבר על הסיום ולמה,מרגישה שאין לי כבר כוח לטיפול ומרגישה חוסר אונים

לקריאה נוספת והעמקה

הי מירן נשמעת חוויה קשה ממש. לפעמים משהו נתקע/לא עובד/ לא ניתן לדבר עליו. הייתי רוצה לכתוב לך להמשיך לדבר על הדברים אבל בתחושתי יש מצבים שבהם אי אפשר לדבר על הדברים. לפעמים המטפל הוא מי שהוא ואולי להוציא ממנה משהו אחר יהיה בלתי אפשרי. נשמע לי שהיית רוצה "לסיים יפה" או להשאר...כדי לפתור. אני לגמרי מבינה אותך אבל לעיתים דווקא חשוב להגיד לעצמך משהו כמו: "אני בסדר. אני לא אשמה. זה המצב" ואולי במקום לשים אצלה את האחריות כרגע ....עם כל הקושי אולי...נכון לנסות לסיים : לקחת מה שהיה טוב להבין מה היה לא טוב ולהמשיך הלאה למטפלת יותר מתאימה ורגישה אלייך כאשר את משחררת את עצמך מאשמה. כמובן שקיימת האופציה של להשאר בטיפול אבל לפי מה שאת כותבת אני לא בטוחה שכרגע הטיפול עוזר ומקדם? ליאת

01/08/2018 | 00:42 | מאת: מירן32

לאוו דווקא שאני מנסה להוציא ממנה משהו אחר ,כן הייתי רוצה שהיא תהיה נחמדה ומכילה וחביבה אבל היא מי שהיא ואני לא יכולה לשנות את זה,מה שמפריע לי שהיא דואגת להטיח את מה שהיא חושבת עליי בפרצוף ,חסרת סבלנות וחושבת שהיא יכולה לדבר אליי כמו סמרטוט רצפה ושאני אסכים איתה .היום אני יותר סובלנית לזה מבעבר ,עד שזה מוציא אותי מדעתי ואני אומרת לה שאני לא ממשיכה את הפגישה ככה והולכת טרם סיומה או שהולכת לחדר המתנה לבכות,ואני חייבת לציין שקשה להוציא אותי מדעתי מכיוון שאם מישהו פוגע בי ברור לי שזה בעיה באישיות שלה ,לא שלי.. .בפגישה האחרונה אמרתי לה: אני לא משלמת לך על הפגישה במידה והיא לא ניתנת להמשך בגלל ההתנהגות הפוגענית למשל אם היא לא מקשיבה או מוכיחה אותי בלי הפסקה ,או ביקורת אישית זה לא טיפול!(בסוף הפגישה הסתיימה בחיוך ואמרתי שאני מקווה שנצליח להסתדר והיא ענתה "גם אני " )ככה זה בעבודה הזאת טיפול מיטיב ומקדם מותנה באמפתיה ובלהבין את המטופלת.אני לא אפסיק טיפול אם המטפלת לא נחמדה או לא מתנהגת בנימוס ואפילו אם היא לא 100 אחוז בטון דיבור כל עוד היא עזרה לי בהתמודדויות מסויימות (והיא מ-א-ו-ד עזרה)שיהיה לה בכיף אבל יש גבול לכל תעלול אם היא רק חוסמת לי את הדרך ומונעת ממני טיפול סביר ,זה לא בסדר! בטיפול אין סימטריה אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך להיות כבוד הדדי בין בני אדם. הנקודה שלי היא לגרום לה להבין את זה שיש לה אחראיות,לא יודעת איך הגעת לזה שאין לה אחראיות ליאת? יש כללים בטיפול כמו גם בחיים:קודם כל כבוד בסיסי.מטפלים עם יחס קר זה בסדר אפילו שזה לא כיף לקבל יחס קר ואפילו פוגע אבל היא זכאית להתייחס איך שבא לה היא לא תקבל ממני נזיפה על יחס קר אבל כן אגיד לה שזה לא נעים כי מותר לדבר רגשות בטיפול .מטפל צריך לתת את הטיפול הכי טוב שהוא יכול לתת ולשאוף להיטיב ולעזור למטופל ולא לנסות לעצבן אותו בחזרה או יותר מזה לפגוע במטופל,לבקר,לשפוט. ואם נשארתי ושרדתי בטיפול אצלה זה מסיבה אחת :הצלחתי לנתק את הרגש ולהשתמש במה שהיא כן יכולה לתת(שוב,היא עזרה לי מאוד בדברים מסויימים) ואם אני יוצאת מטיפול במצב כזה ומסיימת אותו רק כי היא לא יודעת להתנהג התוצאה תהיה לא טובה השאלה ליאת איך אני גורמת לה להבין שצריך להתנהג בצורה ראויה? חייבת לציין שלא מדובר על יחס קר או מתנשא אלא מצב של חוסר כבוד מצידה,זלזול,מקטינה אותי ברור שזה לא לגיטימי ,השאלה ליאת איך להסביר לה שהיא צריכה לשנות את זה ולדבר עינייני בלי לרדת לפסים אישיים ולעשות טיפול טוב והתוצאה תהיה ששתינו נהיה מרוצות

מנהל פורום פסיכותרפיה