שאלה בקשר לטיפול בחסימות

שלום ד"ר, עברתי טיפולים פסיכולוגים (9 שנים) ועברתי גם טיפול פסיכותרפי עם תרופות נגד דיכאון (שנה אחת בערך) והיום אני כבר לא מטופל כבר בערך חצי שנה. אני הפסקתי פחות או יותר אחרי שהמטפך\ל אמר לי תבוא כשתרגיש, גם את התרופות הפסקתי ליטול. עשיתי אבחנה מקצועית בשביל לראות אם אני יכול להיסגר על מקצוע מסויים, וכנראה שכן. בכל אופן כשהמאבחנת ניתחה את האישיות וכל זה, היא ציינה שיש לי חסימות בצד הרגשי, שאולי הגנו עלי פעם אבל מקשות עלי היום...והמליצה לי לעבור טיפול לא מילולי, שכן בטיפול רגיל אני לא אשיג הרבה. האם לדעתך טיפול כזה, שהוא לא מילולי יוכל לעזור לפתוח חסימות? ניסיתי כבר את הטיפול הפסיכולוגי ואת הפסיכותרפי ואני לא בטוח שקיבלתי את התשובות שרציתי, כלומר הפסיכולוג אמר לי שזה אולי בלתי אפשר בשבילי לפתח זוגיות ולהיות במערכת יחסים, ואילו הפסיכותרפיסט אמר לי שאני יכול להיות רוצח סדרתי..(ברצינות, או שיש לי מאפיינים כאלו של רוצח סדרתי - זה לא הפתיע אותי אז, זה קצת עצבן את ההורים שלי), הוא גם אמר שיש לי בעיה עם "חשיפה" (ואירועים עם הרבה אנשים, חתונות או טכס השבעה, גורמים לי להרגיש רע עם עצמי). אני לא יודע מה לעשות יותר עם הבדידות וכל ה"גורמים העליונים" האלו שדוחפים אותי לבדידות ותסכול. אני לא ממש מרגיש מצבי רוח ירודים כבר הרבה זמן, אבל גם שום דבר לא ממש משתנה, אני עדיין "לא אוהב" חברת אנשים וזה מפריע לי מאוד.

שלום לך .. בלי להכיר יתר על המידה את הסיפור שלך , לפי דעתי אולי כדאי שקודם כל תשלים עם העובדה ש"אינך אוהב " חברת אנשים , במקום להילחם בזה ? תקבל את זה כעובדה קיימת , לעת עתה . מניסיון , כשמשלימים עם קיומה של בעיה כלשהי - גם אם אנחנו לא אוהבים את קיומה - הרבה יותר קל להתמודד עם זה אח"כ . שנית , לא ידעתי שיש הבדל בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט ? שלישית , הייתי רוצה לדעת מי זה הפסיכותרפיסט שאמר לך יכולת להיות רוצח סדרתי .. אותי זה היה מאוד מפחיד , כמעט על גבול חוסר האחריות מצידו .. או שהוצאת דברים מהקשרם . בהצלחה :-) רוית .

שלום רווית, בלי להתערב יתר על המידה בדיאלוג שלך עם סאטורי, רציתי רק לציין שפסיכותרפיה פירושה טיפול ע"י שיחות ולמרות שאין בישראל חוק הקובע מי מוסמך לעסוק בפסיכותרפיה, הנורמה המקובלת בתכניות הכשרה לפסיכותרפיה היא שפסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים קליניים (שסיימו לימודי תואר שני במגמה קלינית) ולאחרונה גם מטפלים בהבעה (אמנות, תנועה, פסיכודרמה, יצירה) מוסמכים לתת טיפול פסיכותרפויטי. קשה לדעת אם סאטורי אוהב חברה או לא - זו שאלה חשובה מאוד לאבחנה. ישנה התנהגות כללית של הימנעות מחברה אך חשוב להבחין בין אנשים הסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית ואינם מעוניינים בחברה לבין אנשים החשים אפילו צורך עז בחברה, אך סובלים מהפרעת אישיות הימנעותית או מפוביה או חרדה חברתית ובגלל המרכיב החרדתי נמנעים ממה שהיו מאוד רוצים ליטול חלק בו. ולסיום, משפט כמו "אתה יכול להיות רוצח סדרתי" הוא בהחלט לגיטימי בטיפול כדי להבהיר באמצעות הקצנה נטייה מסוימת של מטופל. חשוב, כמובן, להבין את ההקשר בו נאמרו הדברים. אני לא חושב שסאטורי הוציא את הדברים מהקשרם אלא בחר לא לשתף אותנו בהקשר וזכותו לעשות כן. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

שלום סאטורי, אני רק יכול לנסות "לפרש" את המלצתה של היועצת בבחירת מקצוע. ייתכן שמיצית את מה שניתן להפיק מטיפול מילולי (לפחות להרגשתה) ואתה זקוק למה שמכונה כיום בשם הכללי "טיפול בהבעה" (טיפול באמנות, ביבלותרפיה, טיפול בתנועה, פסיכודרמה). כלומר, ייתכן שהפקת תועלת מהטיפול הקונבנציונאלי עד גבול מסוים, ואף למדת את הז'ארגון המקצועי במידה מסוימת, מה שמגביל אותך להיעזר באותו סוג טיפול ואתה זקוק לאמצעים אחרים שיעזרו לך להתגבר על עכבות המפריעות לך בעיקר במצבים חברתיים. גישה ישירה יותר, המתבקשת בעיקר מאי הנוחות הפוקדת אותך במצבים חברתיים, היא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי-קבוצתי בצורה של סדנאות להתמודדות עם חרדה חברתית. סדנאות כאלו מתקיימות ביחידה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי במרפאת (חוץ) מבוגרים של בי"ח גהה בהנחיית ד"ר צופי מרום. הביקוש להן עצום ועל כן רשימת ההמתנה ארוכה, אך מספר מטופלים שלי נעזרו מאוד בסדנאות אלו והגיעו אליי בגלל בעיות אחרות. במידה ותחליט לפנות לטיפול הבעתי מהסוג שתיארתי, חשוב מאוד לבדוק את הסמכתו הפורמאלית של המטפל, משום שרבים מאלה המציעים שירותים בתחום זה אינם אנשי מקצוע מוסמכים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

תודה על התשובה, עברתי טיפול של 9 שנים וגם למדתי קצת פסיכולוגיה בבית הספר, אז ככה שזה קצת מוכר לי, תמיד הייתה לי הרגשה שאני בעצם עושה מניפולציה כי אני מדבר על מה שמפריע לי באותו הרגע, אני לא בטוח שהצלחתי באמת להבהיר למטפל ואף לעצמי מה אני מרגיש או חש באמת. אולי טיפול מהסוג השני יעזור לי. עכשיו בקשר לזה שהמטפל אמר שיש לי נטייה של רוצח סדרתי, לא אומרת שאני אהיה כזה, כלומר רוצח סדרתי, נכון? אני חושב שהוא התכוון לזה שאני נמצא בתוך "מעגל" כזה או משהו כזה שממנו אני יוכל להיות או להתפתח לכדי רוצח סדרתי. אני מקווה שזה לא יהיה ככה.