חברה הרסנית

מה לעזאזל גורם לי להתרגש מכל מילה שנאמרת לידי??? למה אנלא מצליחה לסנן ביקורת ועקיצות של בני אדם? למה אנשים חייבים לתת לך הרגשה רעה ולא יודעים לפרגן? נמאס לי מחוסר הצדק המשווע ואני כל הזמן שלילית בשל כך? מה לעזאזל עושים עם אופי מחורבן שכזה? יש לציין...שבאותו הרגע אני מתפחלצת ואח"כ נרגעת כי אני מבינה שאפחד לא שווה את זה עדיין מפריע לי שלחברה יש כזה כוח עלינו ואנחנו מושפעים כ"כ ממה יגידו זה דוחה אותי רוצה להשלים עם עצמי ולא לראות אף אחד ממטר!!1

שלום ליזי, הצורך שלנו בשייכות לחברה ובהערכה שלה הוא צורך בסיסי מאוד, שלעיתים קרובות עומד בניגוד לצרכים אחרים שלנו, כמו צורך להיות אנו עצמנו, לממש את עצמנו ולהגשים את עצמנו. הקונפליקט הזה נחווה ביתר-שאת ע"י אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, שיש להם צורך עז לשאת חן בעיני הזולת, על חשבון רווחתם האישית. על המחיר הגבוה שאנשים מוכנים לשלם כדי להשתייך לחברה תוכלי לקרוא במאמר הבא: http://gidi7.home-page.org/ . הטיפול המוצע הוא טיפול פסיכודינאמי לשיקום הדימוי העצמי ולהפיכת העצמי לגורם משמעותי למתן חיזוקים חיוביים לעצמך במקום להיות תלויה כל כך בדעת הסביבה. במקרים מסוימים, כאשר הדימוי העצמי הנמוך מגיע לממדים של דיכאון, ניתן להיעזר בטיפול תרופתי, המעכב ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). יתרונו של טיפול זה בכך שהוא גם מקל על הדיכאון וגם מפתח איזו שהיא "אדישות מבורכת" כלפי הסביבה, יכולת "לשים פס" באופן חלקי ולהפחית את מידת הפגיעות. זאת, עד שהטיפול הפסיכולוגי נותן את אותותיו, תהליך שעלול להימשך זמן רב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

האם באבחן דכאון יש צורך גם בבדיקה ביולוגית או רק שיחות עם פסיכולוג שיאפיין ההפרעה עפ"י דפוסי התנהגות?? כלומר..האם ניתן לבדוק הפרעה ע"י בחינת כמות הסרוטנין ממש כמו כל בדיקה אחרת שאחרי קבלת התוצאה נותנים טיפול תרופתי?????..