עייפה

שלום אני בת 24 ואני לא יכולה יותר אני לא יודעת אך להמשיך היתי כל כך הרבה זמן בדיכאון יום אחד לפני חודשיים אמרתי די לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי אני הבוס על החים שלי החרכתי את עצמי לחייך לחיים לא משנה כמה רע לי והחיים כאילו חייכו בחזרה אבל זו היתה רק אשליה ואני לא יכולה יותר שום דבר לא מסתדר שום דבר לא טוב אני בת 24 וכמו כולם לקראת השנה החדשה עשיתי סיכום קצר של החיים אני בלי עבודה בלי אהבה חולה במחלה שאין לה תרופה עם הפרעות אכילה נכשלתי בטסט למרות שהשקעתי בזה את הלב והנשמה טאת כל הכסף שהיה לי אני לא יכולה ללדת בגלל אותה מחלה ואני פשוט עייפה כשכל הזמן הכל רע אז הכל רע ואתה מתרגל מתרגל לדעת שאתה חכם ויכול להגיד רחוק ומגיע רק לניקיון משרדים מתרגל שאין לך שליטה על כמה רעל אתה מכניס לגוף מתרגל לכל החרא שהעולם מפיל עלייך אבל כשנהיה קצת טוב ואתה פתאום חושב שהנה הגיע סוף סוף המזל והגורל מאיר פנים ואז הוא צוחק לך בפרצוף כאילו אומר הנה ככה יכולים להראת החיים מלא באושר לאהבה וחיוכים אבל את לא תקבלי את תמשיכי ותסבלי ולי לא נשאר כוחות לסבול אז מה עושים???? ולא אין לי כוונה להתאבד כבר ניסיתי לפני הרבה שנים גם בזה אני לא טובה גם פה הגורל צחק עלי ונתן לי מצפון גדול מדי תעזרו לי תנו לי עצה אך להתמודד עם הגורל והמזל הרע

תמרה מוכר כל כך מצבי עייפות וייאוש. ואולי אנחנו צריכים להרגיל את עצמינו לא להאמין כל הזמן למחשבות ולרגשות אלא להתמקד בעשייה, צעד צעד, בלי לחשוב רחוק מדי על החיים. לחשוב קרוב, על המשימות הפשוטות של החיים, לנשום עמוק ולהוציא החוצה את כל הג'יפה... כי אין סוף למחשבות הייאוש ובחוץ קר ולפעמים נראה שדברים לא משתנים אבל הם משתנים, צריך הרבה סבלנות, וכוח, והתמדה, ואמונה... שולחת לך כוח.. תמי.

שלום תמרה כל מה שתארת, מצב שבו אין לך עבודה, או אהבה, הוא לא יוצא דופן, למעשה, בגיל שלך הוא די שכיח. גם להכשל בטסט זה משהו שהרב עוברים. למעט, מה שאותי הקפיץ - שכתבת שאת לא יכולה ללדת. למה את לא יכולה ללדת? האם זה קשור להפרעת אכילה? כל היתר הם מצבים חולפים, אבל זה נושא מאוד כבד, נושא כה כבד שאין ספק שכדאי שתקבלי תמיכה כדי להתמודד איתו, להשלים איתו, אם אומנם המצב הוא בלתי הפיך. אני נורא רוצה לעודד אותך, אבל אני מרגישה שהחסרת המון מידע משמעותי. בבקשה תרחיבי קצת על העיניינים שאיתם את מתמודדת, מבטיחה לך תמיכה, ראומה