למנהלי הפורום

לרופא/ה הפורום שלום רב ! שמי נועם (28), בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה, עו"ס, וכיום סטודנט במסלול לדוקטורט במחקר בפסיכו-ביולוגיה בהתמחות קשת ההפרעות הסכיזופרניות. במקביל הנני משמש כמדריך שיקום למשתקמים הזכאים לשירותי סל שיקום. ברצוני להיוועץ עימך בסוגיה עימה אני מתמודד היום במקום עבודתי וגורמת לי לתסכול רב. במהלך השנה האחרונה הנני מלווה משתקם (30), ממוצא אירופאי, החי כרגע בבית הוריו עם אחיו ואחיותיו. אושפז (אשפוז ראשון ויחיד) בגיל 21 בבי"ח פסיכיאטרי בהסכמתו, לאחר שהתלונן על הלוצינציות אודיטוריות ודלוזיות עם גוון פרנואידי, והשתחרר לאחר 3 שבועות. מטופל מזה שנים ב"זיפרקסה", ירידה בתפקוד ("שלילי") נצפתה במהלך השנים האחרונות, ואת זמנו מבלה בצפייה בטלויזיה. אישיותו הטרום-מחלתית דווקא 'סוערת' עד למשבר. נשר מלימודים בתיכון בכיתה י"א, כאשר במקביל עבד לפרנסתו, וניהל חיי חברה עשירים ותוססים נעדרי מנוחה והיה פעיל מינית. בהמשך היה במגעים עם רשויות החוק לאחר שניהל אורח חיים פלילי, דבר שמנע את גיוסו לצבא. כמו כן עשה שימוש בסמים (גראס, ל.ס.ד, אקסטזי) 3 שנים טרם אשפוזו. מקבל טיפול אמבולטורי. כיום הנ"ל מפגין תסמינים שליליים. חשדתי לקיומם של דלוזיות של יחס (חשש מדחייה חברתית, אשמה בושה – בהקשר למשפט "אנשים מסתכלים עליי"), אולם כיום אינם ניתנים לפרשנות פסיכוטית, ונחווים כקונפליקט סובייקטיבי, ואינם מוכללים אל המציאות החיצונית. פרט לכך אין עדות לדלוזיות נוספות. בחודשיים האחרונים חל שינוי משמעותי במצבו ונראה חדור במוטיבציה, בבטחון, ובוויטליות וזאת לאחר שינוי בטיפול התרופתי לתכשיר "המצועצע" יותר מבחינה מולקולארית. ראשית ברצוני לברר האם ניתן לשקול טיפול תרופתי "משלים" במאזניי מצב רוח ו/או כדור אנטי דכאוני בחולה סכיזופרניה תוך התייחסות למחקרים אחרונים העוסקים בטיפול בתסמינים "השליליים" גרידא, תוך שמירה על התערבות פרמקולוגית עם בטיחות גבוהה (יחסית), מפני רגרסיה או הישנות במצבו. "זייבאן", "למיקטל", "ציפראמיל" (בנשים), נבדקו והוכחו כמטיבים מיומנויות קוגניטיביות-חברתיות בפרט: מוטיבציה, תפקודיים ניהוליים, זיכרון טווח קצר וזיכרון עבודה, קואורדינאציה, מהירות ובהירות בחשיבה, וכו'. שנית, אינני בטוח שעל פי אמות מידה מדעיות אבחנתו של הנ"ל נכונה. לאחר בחינה מעמיקה אבחנתו מתאימה לקשת ההפרעות האפקטיביות. רמת ארגון אישיותו אינו פרה-פסיכוטית ותואמת לאישיות הנמנעת, הפסיבית-אגרסיבית, התלותית, והנוירוטי. בהתחשב בסמים שנטל, הדבר מחזק את הטענה שלא מדובר בהפרעה סכיזופרנית לאור השפעתם הנוירו-טוקסית במערכת הסרוטונרגית (אקסטזי). עלייה ב"קיבעון התפקודי", ליקוי בתהליכים אוטומטיים, הפרעה בתפיסה החושית, מעוררים דווקא הפרעה דיסוציאטיבית ומקושרים לתסמינים "PTSD Like" (ל.ס.ד). אני תוהה כיצד הגורמים בביה"ח יגיבו לסוגיות שאני מעלה פה (הם אוהבים כסת"ח) אולם אני חש שכרגע הבחור אינו זוכה לטיפול לו הוא ראוי. מיותר לציין שאבחנה שגויה תגרום לעוול נוסף. אשמח לחוות דעתך תודה ויום טוב, נועם